ענת אנגרסט בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "להוסיף סעיף לחקירת אופן ניהול המו"מ והימשכות המלחמה. מתן נחשף למאבק ומבקש שלא נעצור"

היום ה-750 ל-07.10 | עדכונים שוטפים

שלושה ימים אחרי שמתן אנגרסט שב לביתו בקריית ביאליק הגיעו הערב הוריו חגי וענת אנגרסט לכיכר החטופים לעצרת המרכזית. ענת, נשאה דברים בעצרת סיפרה על הדברים שהיא שומעת מבנה מתן לאחר תקופת השבי, החשיפה שלו למאבק הציבורי וקראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור גם את אופן ניהול המו"מ לשחרור החטופים והימשכות המלחמה.

אנגרסט: "אחרי שנתיים ללא אוויר מתן חזר הביתה, חזר לחיים ואנחנו חזרנו לנשום. גם בשיא החושך –לא היה לי ספק שאתם שנלחמתם עליו תצליחו יחד איתי במשימה הקדושה להציל את הילד שלי יחד עם 19 אחיו בחיים.אני נושמת לרווחה כאמא יחד עם אימהות הלוחמים שיודעות עכשיו, שכאשר הן שולחות את הילדים שלהם להילחם למען המדינה, המדינה תילחם עליהם בחזרה כשיהיו בשעת צרה. ואם צריך גם נגד מקבלי החלטות משיחיים שהסכימו לוותר ולהקריב את לוחמיה הפצועים".

אני מצדיעה הערב לרמטכ"ל, שקיבל החלטות אמיצות ונחושות המבוססות על הערכים עליהם מתחנכים חיילים, מפקדי צה״ל וכוחות הביטחון. לאלו שבמשך שנתיים מחרפים נפשם להחזרת יקירנו. אתם הגיבורים שלנו, מתן בבית בזכותכם!

"מתן נחשף יותר ויותר לעוצמת המאבק שמתנהל פה במדינה וביקש שלא נעצור, הוא מרגיש צורך קיומי להחזיר את אחיו איתי חן הגיבור קרוב אליו, לאדמת ישראל. הוא פגש את משפחתו וסיפר כמה ארבעת הלוחמים מצוות פרץ הם חיבור של אגרוף אחד, חיבור שרק צוות טנק יכול להבין. כמה היו גאים בזכותו והרגישו שליחות להילחם על המדינה. 

"מתן נשם את נשמתם האחרונה של תומר ליבוביץ, דניאל פרץ ואיתי חן והוא מרגיש אותם חיים בתוכו. מתן כלוחם בשבי נאלץ להתמודד עם חקירות אימה במרתפי המנהרות, כשהוא פצוע קשה מדמם בין חיים למוות חודשים ארוכים.על גופו צלקות גבורה, שלי כאמא לא פשוט להסתכל עליהן ולדמיין מה עבר. הוא עוד לא מספר, שומר עליי, הוא אומר לי עזבי אמא העיקר אני כאן.

"אבל עיניו נשטפות דמעות כשהוא נזכר שאיתי עדיין שם, בכל הזדמנות הוא אומר שהוא רוצה לעלות על מדים ולהחזיר אותו כי זה צורך קיומי שלו. והצורך הקיומי של מתן הוא הצורך הקיומי של 13 משפחות שעדין מחכות ליקיריהן שיחזרו. אז, אנחנו לא עוצרים – ממשיכים עד שכולם חוזרים, לצערי, אני והמשפחה שלי למדנו על בשרנו לאורך הדרך איך זה מרגיש להישאר מאחור ולא נוכל לאפשר זאת לאף משפחה. לא נרפה עד שכולם יחזרו, עד החטוף האחרון".

"עם כל השמחה, קשה לחיות עם המחשבה שהסכם בזמן היה יכול לקצר למתן את הסבל הנוראי ובעיקר להציל עוד 44 חטופים שעבורם מאוחר מדי. אנחנו מצטרפים לדרישה לחקור את ארועי ה7.10, להקים ועדת חקירה ממלכתית להבין למה נרצחו, נפצעו ונחטפו כל כך הרבה אזרחים. אנחנו מבקשים להוסיף סעיף לחקירת אופן ניהול המו"מ, להחלטות על הימשכות המלחמה הארוכה בהיסטורית המדינה שגבתה חייהם של כל כך הרבה חיילים, משפחות שכולות, פצועי מלחמה בגוף ובנפש, מתן חזר והשמחה האישית שלנו גדולה אבל הוא נושא על כתפיו משא כבדכך שלעולם השמחה תצמח מתוך כאב, היא לא תהיה שלמה. לנצח נהיה משפחה אחת ונעסוק בהנצחה ושיקום המדינה".

גם לישי מירן לביא נשאה הערב דברים בכיכר וקראה להמשיך במאבק: "כששאלו אותי אם אסכים להגיע לכאן הערב – הופתעתי. הופתעתי שחשבו שיש מצב בו אני לא אגיע הערב לכיכר. מבחינתי, זה היה מובן מאליו. יותר מזה, גם לעמרי היה מובן מאליו שאני הולכת. 
כמה אוויר לנשימה הכיכר הזו נתנה לו, להם, בשבי. וכמה חמצן הכיכר הזו, וכל מי שממשיך לצאת ברחבי הארץ, נותנים למשפחות החטופים שעדיין מוחזקים בעזה. 

לפני כמה ימים, רוני ועלמא שאלו אותנו אם כבר אפשר להוריד את המגנטים מהאוטו. הורדנו את המגנטים של עמרי. אבל את המגנט עם הכיתוב הצהוב "עד החטוף האחרון" והתמונה של ליאור רודאיף, הסברנו להן שעדיין לא. הסברנו להן, שנכון שאבא עמרי חזר, אבל אבא ליאור של נדבי, עדיין לא חזר. שאולי המשפחה שלנו סיימה לחכות, אבל חלקים אחרים במשפחה המורחבת שלנו עדיין מחכים. ושאנחנו מחכים יחד איתם. 

רוני שאלה אותי למה אני ממשיכה לנסוע לפגישות עכשיו כשאבא לא בעזה. כן, ילדה קטנה בת ארבע שיודעת מה פירוש המילה "חטוף". הזוי. הסברתי לה שאמנם אבא חזר, אבל יש אנשים שעוד לא חזרו. היא אמרה לנו שזה לא בסדר, ושזה טוב שאנחנו עוזרים להחזיר אותם. הלוואי שרוני ועלמא לא היו צריכות לחוות את השנתיים האחרונות. הלוואי והן לא היו יודעות מה פירוש המילים "חטופים" ו"עזה". 

ובאותה הנשימה, אני גאה בזה שהבנות שלי יגדלו וידעו מה פירוש המילים "ערבות הדדית", "מחויבות" ו"ערכים". גאה בזה שאוכל להראות להן תמונות מהכיכר הזו, תמונות שלכם. שאוכל לספר להן כיצד העם הזה, בעקשנות ומסירות, הוביל לשחרור של אבא שלהן, ואוכל לספר להן שאבא שלהן, גם אחרי שחזר משנתיים שבי, רוצה לעזור להחזרה מהשבי של אנשים שהוא מעולם לא פגש ולמשפחות שהוא רק השבוע הכיר.  

את העבר ואת המחדל אי-אפשר כבר לשנות, אבל את המדינה והחברה שהילדים והילדות שלנו יגדלו בהן אנחנו מעצבים כל יום בבחירות שלנו. לכן המאבק הזה כל כך חשוב. לכן חובה עלינו להמשיך עד השלמת המשימה. כאן אנו נבחנים״.
 
משה לביא:
״שמי משה לביא, אחיה של האישה המדהימה שדיברה לפני וגיסו של גיבור ישראל, עמרי. זו הפעם הראשונה שאני עומד כאן מלמעלה, לא איתכם ולא מאחורי הבמה, בכיכר החטופים. בשנתיים האחרונות פעלתי בעיקר מעבר לים – כנציג המשפחות, לצד משפחות רבות אחרות, נשאנו את קולם של יקירינו לכל בית מחוקקים, כל ממשלה וכל נשיא, כדי שיבינו שחיי החטופים קודמים לכל, עד אשר הנשיא טראמפ הצליח להביא לכדי הסכם ששם אותם בראש, כפי שביקשנו. אני עומד כאן מתוך תודה כאח וכדוד לכוחות הביטחון, לכם, ולכל מי שהקריב והשתתף במאבק בדרכו כדי להחזיר למשפחתנו ולמשפחות רבות אור ושמחה. כאזרח המדינה, אני גאה לעמוד לצידכם במאבק עד השבתו של החטוף האחרון".

• לאירועי אתמול – לחצו
• לסיקור נרחב – לחצו