השבוע פרסמנו כי הורים לילדים בגן עירוני של משרד החינוך בעפולה, חשדו כי הגננת פגעה בילדיהם, הוגשה תלונה למשטרה, שפתחה בבדיקת המקרה. חלק מההורים באו לגן להתעמת עם הגננת ובמהרה התפתחה תגרה בין הצדדים, עד כדי התערבות משטרית.
דוד (שם בדוי), אב לילדה בגן, מספר בריאיון על הרגע שבו בתו שיתפה אותו במה שלטענתו התרחש בגן, על העדויות שנאספו לדבריו ועל המאבק שהוא מנהל כדי שהפרשה תיחקר עד תום.
"נאלצתי להפסיד עוד יום עבודה אבל הכל למען הילדה, ולמען זה שאישה כזו לא תמשיך לעבוד במערכת החינוך. אני נמצא בתחנת נצרת אצל פסיכולוג ילדים והושלמה חקירה שלנו ושל הילדה".
"חקרו אותנו עובדת סוציאלית ופסיכולוגית, אני רוצה קודם כל להתרכז באיך התחילה כל הפרשייה. האירוע מתחיל שביום שני הילדה חוזרת מהגן, ואני כמנהגי כל יום אני עובד מהבית אני יושב לשמוע את הילדה כשהיא חוזרת מהגן ומנסה להוציא ממנה כמה שיותר מידע כדי לראות אם היא משתפת ואם היא פעילה חברתית. אני רואה אותה עם פנים נפולות והיא מספרת לי שעבר עליה יום עצוב".
"ניסיתי לתחקר אותה ולהבין מה קרה שם, ומה קרה בעוד ימים, היא אמרה לי:" אבא תשמע זה סוד והגננת אמרה לי גם לא לספר".
"פה נדלקו לי כל הנורות האדומות, כי הבנתי שלא מדובר כאן באי הבנה של הסיטואציה אלא בשימוש באלימות בצורה שיטתית וטיטוא מתחת לשטיח, איך הגננת עובדת".
"כששמעתי את הדברים, וכשהיא אמרה לי שמדובר בסוד הבנתי שצריך לפעול במיידי ,אבל סתמתי את הפה כדי לא להכפיש את השם של אישה, ורציתי לעשות את הדברים באחריות. יום למחרת אשתי באה יחד איתי לשים את הילדה בגן. הגננת לא הייתה בגן. היא דיברה עם הסייעת שהייתה בגן. אותה סייעת איך שהיא רואה את אשתי, ששאלה אותה מה היה ומה היה אתמול, היא ממש פחדה באותו רגע. היא אמרה שהגננת משליטה פחד בגן ולא רצתה לשתף בכלום מתוך פחד".
"יצרנו קשר עם סייעת של נכחה ביום המקרה בגן, ביקשנו שתתשאל את אותה סייעת. היא הסכימה לפתוח את הפה. היא צרחה עליה, היא חוטפת משחקים לילדים ונותנת להם מכות. אמרה שהיא פוחדת לדבר".
"אותה סייעת ותיקה התקשרה לספר לי, וזו העדות שיש לנו. זה מה ששם לי את החותמת שיש פה עדות של מבוגר ולא רק עדות של בת 4.5. כאזרח שומר חוק המטרה שלי היא לטובת הילדים ושהאישה ההיא לא תתעסק בחינוך. אני הלכתי למנהל החינוך כדי לנסות לסגור את הנושא ביני לבין העירייה. הדלת הייתה הפתוחה, לא היתפרצנו. דיברנו עם פקידת הקבלה, ביקשנו להוציא את הגננת. היא הלכה ודיברה עם המנהלת המקומית שאחראית על מנהלת החינוך. אותה מנהלת הגיעה מקילומטרים בלי לשמוע אותנו והיא התחיל לה לצרוח אלינו שהגענו לא בשעות קבלת קהל. היא הזמינה לי ולאשתי מאבטחים. אני הרגשתי שהגעתי למאפייה ולא למנהל חינוך".
"הלכתי לתחנת המשטרה, אני כתבתי את הסיפור בקבוצה של ההורים. הוצאתי מייל למפקחת מטעם משרד החלינוך ולמנהלת של המפקחת. ישבנו מול חוקר אשתי ואני, תוך כדי שהיינו בתחנת המשטרה התחילו להגיע הורים והגיעו ניידות והורים שעומדים על השער. אותה מנהלת של מנהל החינוך שהעיפה אותי, היא הגיעה לגן לגונן על הגננת".
"אני מגיע לשם ומתחילים להישמע עוד סיפורים. אמא אחת שהבן שלה סיפר שקיבל מכות בישבן והגננת ביקשה שיספר שנפל מכיסא".
"אני מתחיל לחבר חוטים. הילדה כל כך שמחה ופעילה ואנחנו כל כך אוהבים את הגננת שנמצאת שם בשגרה, ומרגע שהביאו את הגננת של הקייטנה אנחנו לא מבינים למה היא לא רוצה ללכת לגן. היא בצרחות לא רוצה להתקלח, ועכשיו כל הסיפור מתחבר לנו".
"אני לא מחפש נקמות, אני לא מההורים שצרחו בסרטון – אני רק מבקש שלא תעסוק בחינוך. החברה שראיינתם אמרה שמדובר בגננת משלימה שלא קיבלה גן במשך 20 שנה. מדובר בגננת גרועה ויש עליה עוד סיפורים מעוד הורים. יש פה שיטה. המערכת מודעת להיסטוריה של הגננת הזאת היא בכוונה מחזיקה אותה גננת משלימה 20 שנה".