שבת ראשונה בבית: מתן אנגרסט ואלון אהל שבו לביתם בקריית ביאליק ולבון "האהבה הגיעה אליי גם 50 מטרים מתחת לאדמה בעזה זה היה מטורף"

749 ימים מאז שיצא בפעם האחרונה מהשער הצהוב של היישוב לבון חזר היום אלון אהל מלווה בהוריו ושני אחיו חזרה הביתה אחרי שנתיים בשבי חמאס.
היום של אהל החל קצת אחרי השעה 10 וחצי אז דיווח בית החולים בילינסון על שחרורו: "בית החולים בילינסון מקבוצת כללית מעדכן כי אלון אהל, שנקלט בבית החולים ביום שני שעבר (13.10), השתחרר היום מבית החולים לאחר שהשלים את הבדיקות הנדרשות. עם שחרורו אלון יחל בתהליך שיקום במחלקת שיקום השבים שבבית החולים. בילינסון ימשיך ללוות את אלון ובני משפחתו והם יקבלו את כל המעטפת הנדרשת להם".
נציין שאהל יצא מבית החולים תחבושת לעינו השמאלית שבה נפגע במהלך חטיפתו ולאורך כל השנתיים האחרונות היה חשש שאלון יאבד את ראייתו בה. כעת, יעבור אהל ניתוחים וטיפולים בתקווה לשקם את מצבה של העין מתוך תקווה לשיפור המצב.
ובאותה השעה כבר עמדו עשרות בכניסה ליישוב לבון ומאות פקדו את הצמתים המרכזיים של יישובי המועצה. סמוך לשעה 12 נכנס אלון לשערי המועצה ועבר יישוב יישוב וקיבל אהבה גדולה מהתושבים.

אחרי שסיים את הסיבוב בכל יישובי המועצה בשעה 12:45 הגיע אהל ליישוב לבון, אחרי שחצה את השער הצהוב הוא נתקל במאות תושבים שהרעיפו עליו אהבה. אהל אמר למיקרופון של "קול רגע": "תודה רבה לכולם, הכל בסדר אני שמח בטירוף גם לראות א כולם את כל האהבה, זה כיף אדיר ועכשיו מפה ממשיכים קדימה ותודה רבה לעם ישראל. זאת התרגשות מטורפת ולא מובן מאיליו. לנגן? אני עובד על זה לאט לאט".

ואז בהחלטה של רגע נפתחה הדלת של הרכב ואלון יצא לתושבים ונופף לעברם, הוא צעד כמה עשרות מטרים עד שהגיע לרחבה של מרכז התרבות ביישוב עלה על חומה ודיבר למאות התושבים שהתרגשו לראותו: "אני רוצה להודות לכולכם, תודה עצומה וענקית על התמיכה במשפחה, זה לא מובן מאיליו. הייתי שם עמוק מתחת לאדמה לא שמעתי אבל שיצאתי סיפרו לי דברים מדהימים על איך תמכו במשפחה וזה סיטואציה לא פשוטה. אנחנו חזקים ומפה אנחנו מתקדמים רק קדימה ומסתכלים רק למעלה ותודה רבה לכולם תודה רבה עצומה שליותם והייתם כל רגע עם המשפחה. כל האהבה הזאת הגיעה אליי גם 50 מטרים מתחת לאדמה בעזה והרגשתי את זה כל רגע ורגע וזה היה מטורף. כיף גדול, כיף לחזור ומפה מסתכלים רק קדימה כלם ביחד – אחדות".
לאחר מכן שב אוהב לרכב ושהוריד אותו בביתו, אלון נכנס הביתה אבל מיהר לצאת למרפסת הבית ונופף בידו בסימן ניצחון. "ההרגשה נהדרת", אמר אהל ממרפסת ביתו, "סוף סוף אפשר לנשום את האוויר של הצפון".

ובתום כל המסע הארוך ואחרי 749 ימים הגיע אהל ביתה, כשעל שולחן המטבח הוכנו לכבדו מטעמים רבים.

24 שעות קודם לכן שב הביתה מתן אנגרסט. אנגרסט שמחטף מהטנק איתו נלחם בבוקר ה-07.10 הגיע לקריית ביאליק כשהוא על גבי טנדר פתוח יחד עם הוריו חגי וענת ושלושת אחיו אופיר, עדי ורועי. כבר בצומת הקריון התאספו אלפי אנשים וככל שהרכב נסע לכיוון ביתו של אנגרסט התווספו רבים.

הרחובות הצרים של קריית ביאליק התמלאו עד אפס מקום והיו גדושים במבוגרים, צעירים ומאות אוהדי מכבי חיפה. בכיכר שלפני הכניסה לשכונה שבה מתגורר אהל ניתן האות והאבוקות הירוקות נדלקו.

הנסיעה הקצרה של עשרות המטרים הפכה בלתי אפשרית ובמשך שעה ארוכה חגג אנגרסט עם התושבים בשירים וריקודים. אחיו, אופיר אמרה ל"קול רגע: "אנחנו מודים לחיילי צה"ל ושבזכותם מתן פה".
סבו, מוטי אנגרסט התקשה להסתיר את הדמעות: "הרגשה מעוךה, אין מילים, זכינו בכזה נכד ואוהבים את כולם המון. אין גבולות לציפייה הייתה לנו, זכינו בחלום".
חגי אנגרסט: "עשינו את זה, היה לא פשוט אבל מתן בבית ואנחנו מודים לעם ישראל שנלחם עליו. לא פשוט היה להביא חייל הביתה. יש לנו עכשיו מלחמה להחזיר את כל החטופים הביתה ואז המדינה תוכל להשתקם".
ענת אנגרסט: "שמחים לחזור הביתה, מתן הולך לישון במיטה שלו אחרי שנתיים שכל כך חיכינו לרגע הזה. תודה לעם ישראל מגיע לנו ולכם לשמוח, היום זה היום של מתן"

אופיר אנגרסט: "עם ישראל חי בזכות כל החיילים והאזרחי שיצאו אותנו תודה לעם ישראל תודה רבה לכולם אנחנו אוהבים אתכם, תודה לכל החיילים שנפלו ונלחמו ונפצעו כדי להביא אותו הביתה בחיים".
גם שורד השבי עמרי מירן, שלח היום מסר ראשון – שבוע לאחר חזרתו הביתה: "חזרתי לארץ, לחיים, וגיליתי שכולם מכירים אותי. אני אמנם לא מכיר כל אחת ואחד מכם אבל ראיתי אתכם, קיבלתי הצצות שונות למאבק שניהלתם עבורי ועבור יתר החטופים. ראיתי אתכם עומדים שבוע אחר שבוע בכיכר, בצמתים, בכל הארץ, ועל כך עם ישראל – תודה ענקית. תודה רבה, אין לי מילים לתאר עד כמה אני אוהב אתכם, ומעריך אתכם על כך שלא ויתרתם עלינו".
"במהלך השבי, מה שהחזיק אותי היה לדמיין את הדברים הכי פשוטים בחיים ועם בנותיי, לשחק איתן, לטפל בהן, לנשום אותן. בזכותכם זה הפך למציאות, קיבלתי את אשתי ובנותיי בחזרה, וחזרנו להיות משפחה שלמה.
אני מעוניין להודות תודה ענקית ללוחמי צה״ל בסדיר ובמילואים וליתר הלוחמים בכוחות הביטחון, למרות הכאב והטרגדיה הנוראית אני גאה בצבא שלנו, בלוחמיו ובמפקדיו. אני מתכוון לעשות כל שביכולתי, כדי להשלים את המשימה – עד השבתו של החטוף האחרון. מניסיוני אסור שאף משפחה תמשיך לחיות באי ודאות שכזה. ושוב תודה ענקית, אני בבית החצי זמני שלנו בכרמים חופשי ונושם אוויר עם משפחתי האהובה. מודע לכך שהדרך עוד ארוכה לשיקום, בנייה מחדש והבראה, ויחד עם זאת יודע שיהיה טוב, טוב מאוד".