"אם האזרחים חושבים שהמשמעות של להציל את החיים של אלון זה המהות שלנו של אזרחים בישראל – צאו החוצה"

696 ימים בשבי: הקבינט הביטחוני התכנס אתמול לדיון במהלכו ביקש השר איתמר בן גביר להצביע נגד ההצעה לשחרור חטופים שעליה חמאס השיב בחיוב.

קובי אהל, אביו של אלון אהל תושב לבון שבמשגב: "אסור להתייאש כל עוד אנחנו יודעים שאלון שורד בתנאים קשים, במצב קשה ואם הוא שורד מי אנחנו שנהיה ללא תקווה. זה קשה ונעשה יותר קשה כי אנחנו בסוג של אי ודאות. אם בעבר היינו בתהליך שידענו שמשהו קורה – היום אנחנו לא יודעים מה קורה. מי שאחראי ומחויב להשיב אותו זה ראש הממשלה ואליו אני פונה, אני מקווה שכל מה שאנחנו שומעים בחוץ זה לא מה קורה על שולחן המשא ומתן".

עוד התייחס אהל לדברים של נשיא ארה"ב טראמפ שאמר מספר פעמים שישנם פחות מ-20 חטופים בחיים: "מה שבישראל יודעים שהמידע לגבי מצב החטופים לא השתנה אבל זה מדגיש כמה הבהילות להציל את החיים שלהם. אני פונה לאזרחים שאם הם חושבים שהמשמעות של להציל את החיים של אלון זה המהות שלנו של אזרחים בישראל – צאו החוצה ותגידו למנהיגים מה אנחנו מצפים".

על אירוע הקבינט הלילה אמר: "זה אומר שאנחנו כאזרחים מבינים ששטח מדינת ישראל שממנו נחטף אלון שאמור להיות בטוח לנו כאזרח – היום כל אחד מאיתנו חשוף. אם אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שאם קורה לנו משהו מדינת ישראל תגן עלינו אז אבוי לנו. אני מקווה שכן יש מו"מ עם ראייה של חילוץ החטופים מהשבי. אני לא יודע מבפנים כלום, לא מעדכנים אותנו ואותי מעניין רק הטלפון שיגידו לי שאלון יוצא".

אתמול, רגע לפני החזרה לספסל הלימודים פרסמה אימו של אלון, עידית, מכתב שכתבה לביתה, ענבר שעלתה לבית הספר התיכון במועצה משגב. במכתב כתבה עידית: "מחר זה קורה ענבר שלי מתחילה תיכון. מצופה ממני להיות חזקה, בלתי שבירה, לשדר ביטחון. אבל הלב שלי נסדק. לא תיארתי לעצמי שאחווה שוב את התחושה הזו של אימא חצויה, בפעם השנייה רגע לפני הראשון בספטמבר. הילדה מתחילה תיכון ואלון שלי…אתם כבר יודעים. אני שולחת את הילדה הקטנה שלי לעולם קצת פחות תמים, עולם שבו היא תשאל שאלות קשות על המדינה, על החברה, על העתיד שלה כאן. מה אגיד לה כשהיא תשב מול בגרות באזרחות ותלמד על ערכים, זכויות, שוויון על כל מה שכתוב כל כך יפה בספרים – בזמן שבמציאות אנחנו מרגישים שהמדינה מפקירה את אזרחיה?".

"וכשהיא תפתח את ספרי התנ"ך ותלמד על פדיון שבויים ואת המסורת המופלאה על היהדות ועל דרך של להציל נפש של יהודי אחד זה כמו להציל עולם ומלואו. ומה יקרה שהיא תלמד היסטוריה ותתקל בשאלה איפה העולם היה בזמן השואה? ובהקמת המדינה הבטחנו לעצמנו להוות בית לעם היהודי כדי שהשואה לא תחזור. אני מנסה לאסוף את עצמי, לנטוע בה אמונה, לתת לה כנפיים וביטחון, גם כשאני בעצמי מתמודדת עם הספקות. אולי זו האימהות – לדעת להכיל גם את השבריריות וגם את הכוח, את הדמעות וגם את החיוך, כדי שהילדים שלנו יאמינו שאפשר לבנות מציאות טובה יותר".

"ענבר שלי, לכי בגב זקוף, תאמיני בעצמך, ואני תמיד כאן בשבילך, עם כל הלב. אני אסתכל לך בעיניים ואגיד שכאימא אלחם כלביאה עבורך כדי שתפרחי וכשתהיי מעט גדולה יותר תגדלי בעולם חופשי ותקימי בית ללא ספקות בהנהגה של מדינת ישראל. שאת הקרע שנוצר בחוזה בין המדינה לאזרחיה יאחה בקרוב כשהמדינה תחזיר את אלון שלי, שלך ושלנו הביתה. אוהבת אימא".