מימון ההמונים של שורדי השבי: "מה המדינה נתנה? 50% נכות? כל אדם שצועק הצילו מקבל יותר"

מעט יותר מחודש לאחר שאלון אהל חזר הביתה, לאחר שנתיים בשבי חמאס. אימו, עידית אהל, מספרת ב"מדברים ברדיו" על הקשיים של אלון בהסתגלות, על השיקום ועל הצורך האמיתי בסיוע של עם ישראל עם היציאה לקמפיין מימון המונים: "אנחנו מתרגשים עדיין שאלון בבית, אמרתי את זה לקובי- זה כמו שהילד נולד שוב. אנחנו מדברים על דברים קשים שעבר, על דברים שרוצה לעשות".

"הוא לא מסתובב בחוץ יותר מידי. אלון עבר את הניתוח, עדיין הוא בשיקום ממנו. אנחנו יוצאים לדברים מאוד ספציפיים. משתדלים לשמור עליו והוא צריך להתחזק".

"לצאת עם הצהרה שאנחנו צריכים גיוס המונים, זה לא פשוט. דיברנו בזמן השבי של אלון המון על אחדות ולראות את הטוב והתקווה, וגם מההתחלה דיברתי על כך שצריך לדאוג לאיזה בית אלון חוזר. אני מרגישה לא נעים בסיטואציה הזו. אבל אין לי ברירה. אם היינו עבור אלון ואמרנו לו שהוא לא לבד בשבי, אז עכשיו אנחנו צריכים להראות לאלון שאנחנו איתו גם בבית".

"זה קשור לטיפולים שאלון צריך כבר עכשיו, ובעתיד אנחנו לא יודעים את ההשלכות. יש השפעות לטווח הרחוק. גם בהקשר של העין שבה עבר את הניתוח: הוא רואה חלקית בעין ימין.  אין לו שדה ראיה בעין. יש לו רסיסים שאי אפשר להוציא ממנו. כל זה לפני שמדברים על הקשיים הנפשיים. מה המדינה נתנה? 50% נכות? כל אדם שצועק הצילו מקבל, הוא שנתיים היה בשבי".

"המדינה צריכה לדאוג שיהיה לאלון בית לגור בו. שיהיו לו את כל הטיפולים הנפשיים והפיזיים שהוא צריך לעבור, בתדירות וברמה שהוא צריך לעבור אותם. זה קרה במשמרת של המדינה שלנו , זה קרה בתוך מדינת מישראל, צריך לדאוג שהוא יקבל את מה שמגיע לו".

"אנחנו צריכים כמה שיותר, אנחנו רוצים את העזרה של כל מי שיכול. אלון אומר תודה כל יום. אלון רוצה לחיות. אני רוצה שלאלון יהיו חיים לחיות".

לאתר מימון ההמונים לאלון אהל: לחצו כאן