"אז תהיה תקיפה או לא תהיה תקיפה?" זו שאלה שמלווה כמעט כל שיחה יום-יומית ברחוב הישראלי בימים אלו. אך מה התשובה לשאלה הזו ברחוב האמריקאי? פרופ' בני מילר, מומחה בפוליטיקה בין לאומית מאוניברסיטת חיפה ניסה לענות על השאלה: "לפי סקרים אחרונים משהו כמו לפחות חצי מהציבור האמריקאי מתנגד. פחות משליש אולי תומך. לשאלה למה יש כמה סיבות אפשריות. מלחמות במזה"ת מזוהה עם אפגניסטן ועיראק. קטסטרופות שעלו בהמון דם אמריקאי. ברור בפה היו התערבויות אמריקאיות בעייתיות. בנוסף להוצאות כספיות ענקיות. בסופו של דבר זה חיזק את איראן. הסיבה הנוספת היא שהממשל לא מעביר בדיוק מה המטרה. ביוני במלחמת 12 הימים טראמפ הכריז שאין יותר תוכנית גרעין. בתחילת ספטמבר כאשר המחאה מתגברת באירן טראמפ אומר בלי מחשבה: העזרה בדרך. בנאום שלשום הוא דיבר על תוכנית הגרעין. הוא מבקש מהאיראנים להתחייב לא לפתח גרעין. אף אחד לא מבין מה המטרה. שינוי המשטר? פירוק מגרעין?"
"טראמפ יכול להשתמש בכוח עד 60 יום ללא מטרות ספציפיות. יש בקונגרס עניין להביא את הסיפור הזה של התקיפה להצבעה. גם בקרב המפלגה הדמוקרטית ובקרב ההנהגה הדמוקרטית בסנאט יש אוהדי ישראל וגם כנראה שמקבלים סיוע מהלובי הפרו ישראלי והם לא נלהבים ללכת להצבעה בעניין הזה".
"כיוון שהתלות שלנו בארה"ב היא עצומה, מדובר בסכנה חמורה. אם יצא שארה"ב מסתבכת במלחמה באיראן וישראל היא זו שמואשמת שהיא גררה והשפיעה את ארה"ב לצאת למלחמה הזו, זה עלול ליצור פגיעה קשה ביחסי ישראל-ארה"ב".