ארבעה שודדים נעצרו במערה מהתקופה הרומית סמוך לנבי שועייב

---

ניר דיסטלפלד – מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: "יום ראשון היה יום גשום והם ניצלו את מזג האוויר הלא נוח להיות בשטח פתוח. הם הגיעו מאורגנים והם נכנסו לתוך מערת קבורה והתחילו לחפור בתוכה. זו לא הפעם הראשונה . אני ידעתי להתמקד ולחכות להם לפעם הברה שהם יבואו. ברגע שידעתי שהם שם ובזכות הקשר הטוב עם מג"ב גליל תחתון, הקפצתי אותם ויחד התגנבנו בשקט עד למערה ותפסנו אותם על חם חופרים ומנסים לבזוז את המערה. זו מערה מהתקופה הרומית, מערות קבורה כאלו ניתן למצוא לפעמים דברים שקברו יחד הנקברים. מטבעות, תכשיטים וכדומה".

"התופעה עצמה לא חדשה. אני מתמודד איתה מזה 25 שנה. מעבר לביזה החומרית, מדובר בפגיעה בערכים היסטוריים במורשת. מבחינת הרתעה- בתי המשפט מרשיעים את האנשים הללו. מגישים נגדם כתבי אישום. הענישה בחוק נקבעה בצורה טובה. זה פשע. אפשר להכניס אנשים ל 5 שנים למאסר בפועל. מה שקורה זה שהשופטים מרחמים ולא ממצאים את הדין מבחינת העונש המקסימלי וזה מסתכם בעונשים שיש מה להשתפר בהם. על  מנת לייצר יותר הרתעה אנחנו מנסים להעלות את הרף ואני מקווה שעם הזמן העסק הזה יהיה יותר חמור וירתיע יותר אנשים. בינתיים ממה שאנחנו ראה השודדים לא מפסיקים אז ההרתעה לא מספיקה".

אזור חיטין מוכר כמכלול ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית. ממזרח לו, שכנה בתקופה הרומית והביזנטית העיירה התלמודית חיטיא – יישוב יהודי גדול במאה ה-3 לספירה, וממערב שכן יישוב נוסף בשם אל-מעאצר, ששמו הקדום אינו ידוע. חיטיא נזכרת במקורות חז"ל כמקום מושבו של רבי יעקב איש כפר חטייא, וכן כמקום מגוריו של ריש לקיש. על פי שמה של העיירה, סביר שתושביה עסקו בעיקר בגידול חיטה.

לגבי האתר ממנו ניסו הארבעה לבזוז עתיקות:

"אלו שני ישובים יהודים של אוכלוסייה שחיה שם במאה השלישית לספירה והתפרנסה מחקלאות. ריש לקיש היה פרחח שהיה ידוע במעשיו הלא טובים בתחילת דרכו שלאט לאט התחנך והיה גדול בתורה. אנחנו מנסים לשמור על אותם אתרים ארכיאולוגיים ולשמר את אותה מורשת. קוראים לציבור שכל מי שרואה חפירה לא מבוקרת שנראית חשודה- דווחו לנו".

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, “אזור חיטין מוכר מן המקורות ומן המחקר כמקום שבו התקיימו חיים יהודיים לאורך דורות. כאשר אתרים כאלה נפגעים – ועוד בזדון – נפגעת הזכות שלנו לשמור על העדות החומרית לקיומה של המורשת היהודית כאן. זו פגיעה בזיכרון, בזהות וביכולת להעביר את סיפור המקום לדורות הבאים. משרד המורשת יוסיף לפעול, יחד עם רשות העתיקות וגורמי האכיפה, כדי להגן על אתרי המורשת ולשמרם למען הציבור כולו ולמען הדורות הבאים.”