חקלאות ורטיקלית והמערכת המתמודדת עם משבר האקלים שהתפתחה בעמק

בקרה ורטיקל פארמס – תוצרת הארץ – רדיו קול רגע

איך הגעתם לרעיון?

אנחנו: "בקרה ורטיקל פארמס", פיתחנו מערכת גידול ורטיקלית, שזה גידול בשכבות אנכיות בתוך מבנים מבוקרי אקלים. הדבר מאפשר גידול של נבטי מספוא להזנת בעלי חיים בדגש על פרות חלב, ללא כל תלות באקלים חיצוניים. כל התהלכים במערכת מזריעה ועד איסוף או קציר כפי שאנו קוראים לכך, מתנהלים בצורה אוטומטית מלאה. תהליך זה מייתר את הצורך בכוח אדם כמעט לחלוטין. ישנו מחסור מתמיד ומתגבר של כוח אדם זמין ומתאים לחקלאות דבר שמציב אתגר נוסף. במילים פשוטות – במערכת שלנו אין צורך בתאילנדים" מספר ערן בנימיני, מנכ"ל החברה.

מוסיף: "המיזם הוא תולדה של תוכנית אסטרטגית שנעשתה ב"בקרה גבע" שהיא גם הבעלים של החברה, ששמה לה ליעד למצוא פתרונות טכנולוגיים ישימים למאבק במשבר האקלים. יחד איתי מובילים את המיזם ליאב פיטוסי שהוא מנהל הפיתוח ויותם אורן מהנדס הבקרה, האוטומציה והרובוטיקה. אנחנו יושבים במעוז חיים שם נמצאת מערכת האבטיפוס".

משבר האקלים–

"העולם מתמודד כידוע עם משבר אקלים קשה. אנחנו מדברים על מחסור חמור במים ועל בצורות קשות ותכופות, על איבוד קרקעות קבוע (תופעה הנקראת "תופעת המדבור").

השוק שאליו אנחנו מסתכלים הוא העולם. מערב ארה"ב המאופיינת ברפתות ענק, סובלים ממשבר אקלימי חמור וחוסר יכולת לגדל מזון ולספק אותו באופן יציב כל השנה לרפתות. בסין, שוק החלב מתפתח מאוד, מאופיינת ברפתות ענק אך תלויה בייבוא מזון מהעולם כולל מארה"ב. גם במזרח התיכון, ערב הסעודית או איחוד האמירויות, בהן תעשיית חלב גדולה, והן תלויות ביבוא כמעט לחלוטין עקב האקלים המדברי. גם במערב אירופה משבר האקלים נוכח מאוד. הממשלות מטילות רגולציות מאוד מחמירות בנושאים סביבתיים ומכריחות את המגדלים להפחית פליטות גזי חממה. לגבי נבטי המספוא שאנחנו מייצרים, ישנן אינדיקציות טובות לכך שפרות שאוכלות את נבטי המספוא מפחיתות בפליטת גז מתאן שהוא גז חממה מזיק".

מה בנוגע למצב בארץ?

"בארץ אנחנו כבר מרגישים היטב את משבר האקלים שגורם כבר לבצורות, למשל השנה חווינו את אחת הבצורות הקשות מזה שנים, רק 50% מהמשקעים ירדו מה שפגע ביבולי החיטה ובתבואות. נוסיף על כך את הקרה שהייתה בפברואר, ופגעה ביבולים נוספים. כל זה יאיץ הטמעת פתרונות כמו הפתרון שאנחנו פיתחנו".

אתה מדבר על כמויות גדולות. כמה גדולות?

"התצורה המסחרי הגדולה של המערכת שלנו מאפשרת גידול של עד 60 טון ביום של נבטי מספוא. זה מתאים להזנה של עד 4000 פרות, שזו כמות אדירה. המערכת חוסכת עד 95% מהמים, ו99% מהשימוש בקרקע. היא לא דורשת שימוש בדשנים וכימיקלים מזהמים. והכול קורה בצורה אוטומטית רובוטית".

יש גם שימוש ב AI ?

"אנחנו מטמיעים פתרון של ניהול אוטונומי מלא במערכת. מדובר בניטור של כל שלבי הגידול מהזריעה ועד הקציר. המערכת יודעת לקיים "תיקונים" אגרונומיים קבועים, והתוצאה היא בעצם אספקה בטוחה רציפה וקבועה של מזון איכותי כל השנה".

למה שזה ייעצר רק בנבטי מספוא? אנחנו נראה את הפטנט גם על ירקות?

"אנחנו כרגע מפוקסים בתחום של נבטי מספוא. המערכת שפתחנו מתאימה לגידול של מסות גדולות של עשרות טונות ביום לאספקת מזון טרי ואיכותי לרפתות".

לא צריך להיכנס לפאניקה ממשבר האקלים? אתם תספקו פתרון?

"אנחנו אוהבים את השדות, אני מושבניק מכפר יחזקאל. אבל משבר האקלים לא איכפת לו. הוא גורם לבצורות וחוסר במים. אנחנו חייבים להמשיך להאכיל את אוכלוסיית העולם וכמובן את ישראל. אוכלוסיית העולם הולכת להגיע ל 10 מיליארד איש תוך 20-25 שנה. הפתרון שלנו מאפשר גידול מסיבי שיאפשר לסייע להאכיל את בעלי החיים ואת אוכלוסיית העולם".

על מה עובדים עכשיו?

"קיימנו תצפיות הזנה, ואנחנו בשלב שלפני המשך מחקרים כדי לראות את ההשפעות החיוביות של הזנה בנבטי מספוא. עקב המשבר אנחנו צופים לביקושים גבוהים. מתחילים לדבר איתנו ממקומות שונים בעולם ואנחנו נהיה גאים לייצג את תעשיית האג-טק הישראלית".

מה השלב הבא?

"אנחנו לפני הקמת מתקן מסחרי גדול צמוד לרפת בישראל, ואנחנו עובדים בצמוד ובתמיכת רשות החדשנות. השלב הבא הוא להוכיח שהמערכת עובדת בצורה המסחרית המלאה, ואחר כך לצאת לעולם ולהקים מתקנים שמייצרים מזון בצורה אוטומטית מלאה, ללא כוח אדם בצמוד לרפתות. לרפתן תהיה מערכת שליטה מרחוק והוא יוכל לקבוע את הכמות הנדרשת להזנה לפי הכמות שהפרות צריכות לקבל במנת ההזנה שלהן. המערכת תכין לו את הכמות וכך הוא יאכיל את הפרות".