"לא הרבה זוכים לחוות את המוות ולהיות מוקפים באהובים שלהם. היו עשרות אנשים סביב מיטתו ברגעים האחרונים"

בתחילת השבוע הובא למנוחות בהר הרצל רס"מ במיל' בצלאל יהושוע מוסבכר מאבני איתן שנפטר מפצעיו לאחר שנפגע קשה בקרב בדרום הרצועה. במשך שבוע שכב בצלאל בבית החולים בהכרה מלאה כשבני משפחתו נמצאים סביב מיטתו. בסוף השבוע זיהום החמיר את מצבו וכעבור יומיים של מאבק הוא נפטר לא לפני שהספיק להכין את בני משפחתו לאירוע.

שמואל מסבכר, אחיו של בצלאל סיפר היום לירין דורון ברדיו קול רגע: "בצלאל הוקפץ ב-7.10 ומאז הוא כבר היה בסבב רביעי שהיה אמור להסתיים ביום שאחרי הפציעה. הוא והצוות שלו עזבו משפחות ושירתו יותר מ-360 ימים, הם האמינו במה שהם עושים ובצדקת הדרך. הוא היה שם כדי לעשות את העבודה המלוכלכת כדי שהחיים כאן ימשיכו. הם עבדו שם מאוד קשה, היו להם המון היתקלויות, במהלך הקרבות הם כבשו המון בתים ופתחו צירים. למשפחה הוא סיפר סיפור פחות קשה על אף שהמלחמה הייתה מאוד קשה".

ובכל זאת למרות שדאג לשמור את המידע על הקרבות הקשים מבני המשפחה, סיפור אחד הוא כן סיפר: האירוע שבו נהרגו בשוגג מאש צה"ל שלושת החטופים אלון שמריז, סאמר אל-טלאלקה ויותם חיים בשׁג'אעייה אירעה ב-15 בדצמבר 2023. "בצלאל היה בגדוד באירוע, הם היו באחד הבתים ורצו לבשל אבל לא היה להם גז, הם החליטו שלא להקשיב למפקד שלהם ויצאו לחפש גז בבתים ליד. ביום שאחרי ששלושת החטופים נהרגו, חבר של בצלאל היה זה שזיכה את הגופות והבין שמשהו לא בסדר ואז הם הבינו שהם היו בבית קרוב למקום שבו התחבאו החטופים. לא הייתה לו ביקורת ולא היה לו מילה רעה להגיד על אנשים מסביב".

בצלאל ורעייתו מעיין הכירו לפני 10 שנים ונישאו לפני כשנתיים וחצי: "הוא היה איש משפחה, הוא אהב את יעלי כמו שהוא לא אהב משהו על כדור הארץ, הוא היה אבא טוב".

על האירוע שבו נפל סיפר שמואל: "האירוע קרה ליד חאן יונס, הם היו בנסיעה למשימה והופעל עליהם מטען, הנהג נפצע ובצלאל קיבל רסיס אחד שפגע במקום שלא היה אמור לפגוע. בשטח ביצעו בו החייאה הצליחו להחיות אותו אבל המצב היה קריטי, הקצינים הגיע ואלינו הביתה ואמרו שהוא נפצע קשה. היינו בטוחים שנראה מחזה קשה אבל הוא היה בהכרה מלאה ומבין את חומרת מצבו. כל השבוע הזה שהוא היה בבית חולים הוא הבין למה הוא שם ומה קרה".

"בימים הראשונים כל מה שהוא דיבר היו דברים מצחיקים וביום יומיים האחרונים הוא הרגיש לא טוב והתחיל לדבר שונה, הוא החיל לתת הסברים ומה לעשות, איך להמשיך ואיך לקרוא לבן וכבר לא היו צחוקים. לא הרבה זוכים לחוות את המוות של הקרובים שלהם ולהיות מוקפים באהובים שלהם. היו עשרות אנשים סביב המיטה שלו ברגעים האחרונים. תמיד אפשר להיאחז באופטימיות, הוא נפטר מזיהום ביומיים האחרונים אבל במשך כל השבוע ההוא היה בהכרה ותקשר אותנו. מצד שני זאת זכות נוראית לחוות את זה ככה".

"בצלאל היה בן אדם של ידיים מהנדס חשמל ורצה לעבוד עם הידיים, הוא הלך להיות מהנדס בחברת חשמל. אני רוצה שכולם ימשיכו בחיים הנורמליים שלהם לריב ולכעוס ולעשות את הדברים הקטנים ותמיד יזכרו שאנחנו ועוד 897 משפחות כואבים אבל החיים ממשיכים בזכותם ובזכות מי שנמצא שם ונלחם. הכאב הוא עצום אבל היופי לראות שאנשים ממשיכים".