"דניאל היה פצצה מתקתקת, הוא שלח הודעה לאחי שהוא מקווה שנזכור אותו לטוב, וכשאחי התקשר אליו הוא שמע אותו ברגעיו האחרונים"

דניאל אדרי בן 20 שם קץ לחייו בסוף השבוע, הוא הצית את רכבו ביער ביריה לאחר שסבל מהלם קרב בעקבות הקרבות ברצועת עזה. דניאל היה לוחם, ביקש עזרה ודרש אותה אך לא הספיק לקבל אותה. עוד קודם למלחמה איבד דניאל 2 חברים במסיבת ה'נובה' אירוע שהתפרץ ככל הנראה גם כן.

עדן אדרי, אחותו של דניאל סיפרה היום לירין דורון בתוכנית "מדברים ברדיו": "אני רוצה להאמין ולקוות שדניאל יהיה האחרון בחבר'ה השקופים באלה במדינה. כל הסיפור ומה שמטריף את המשפחה זה שהוא כן ביקש את העזרה. הוא כן דרש את זה ואמר אני לא בריא לעצמי, אני מסוגל לפגוע בעצמי ואני חייב אשפוז. אימא שלי לקחה אותו לבית חולים הוא ביקש להתאשפז והיא הייתה לידו ואמרה שהיא מוכנה לחתום על מה שצריך כדי שיאשפזו אותו. גם אנחנו רואינו בהתחלה אחרי שהוא השתחרר את כל הסימנים. זה היה בעדינות והכחשה אבל כעבור כמה זמן גם הוא הבין והיה לו קשה".

תתארי את הסימנים, איך זה בא לידי ביטוי?

"היינו רואים את הידיים שלו פצועות מאגרופים, אם הבית היה מתמלא אנשים וחברים הוא היה קם ונעלם בלי ששמו לב. הוא לא הגיע לחתונה שלי, הוא שוחח עם בעלי אחרי האירוע והתנצל ואמר שאלה עניינים שלו ושאלה הבעיות שלו".

"הוא הגיע לעמותת "יהלומי קרב" ועבר את הבירוקרטיות והפרוצדורה זה נפל בין הכיסאות כי גם כשהוא פנה לפני מספר שבועות הוא ביקש להתאשפז ויכלו להציל אותו והוא יכל להיות איתנו עדיין. שלחו אותו לבית מאזן ואשפוז יום אבל הוא היה צריך טיפול עכשיו ולא תהליך שיתחיל בעוד מספר ימים. למה? למה לא אשפזו אותו, הוא אמר "אני מסוכן לעצמי", יותר ברור מזה?".

על הבקשה להכיר בדניאל חלל צה"ל אמרה עדן: "הרי אם הוא לא היה הולך למילואים הוא לא היה צריך את העזרה. הוא נפצע בצבא וירצו או לא זאת פציעה לכל דבר". אי אפשר לרצוח לנו את הנפש פעמיים, פעם אחת בידיעה הנוראית של שבת בבוקר, שבת השחורה השנייה שחוויתי בחיי ופעם השנייה שאני בימים לא מסוגלת להיות בשקט ואני עסוקה בטלפונים ובירוקרטיה בשביל דבר אחד – כבוד ראוי לאח שלי שנתן את גופו ונפשו למדינה הזאת".

ספרי על הבוקר שאתם מגלים על האסון.

"הוא היה פצצה מתקתקת, אני גרה במרכז וקיבלתי טלפון מאחי הקטן ב-6 בבוקר וכשראיתי את השיחה הבנתי עוד לפני שעניתי. זה היה הרכב שלו, הוא שלח לאחי הודעה שהוא מקווה שנזכור אותו לטוב ואז אחי התחיל את המרוץ נגד הזמן לנסות להציל אותו. הוא התקשר אליו הוא שמע אותו ברגעיו האחרונים כשהוא נחנק".

"אתמול בשעות הערב אישרו לנו זיהוי סופי של הגופה, אנחנו כמה חברות של המשפחה בלי שינה וכל היום על הסיפור הזה שאנחנו רוצים שהוא יקבל את הכבוד הראוי לו ויזכה ללוויה צבאית. הוא לא קיבל צו מילואים, אחרי מסיבת הנובה עוד לפני שידעו מה קורה לחברים שלו הוא ירד לשטח ועזר למי שהיה שם בהוצאת גופות. הוא התנדב לשירות מילואים למרות שהוא שוחרר כג'ובניק והכניסו אותו לעזה כנהג כשבין השאר הוא פינה גופות. היו גם תקריות שהוא ספג אש ונמלט מרכב שירו לעברו".

"הוא היה מוזיקאי בחסד, הוא היה יוצר מוזיקת טראנס, הוא אהב את החיים, ליהנות, את הטבע. אהב קפוארה, הוא אהב את הצפון, לטייל בנחלים ובפארקי מים, את הירוק והיער.