אירופה הדו פרצופית: אצלם השעון המעורר לא מצלצל כבר למעלה מ- 80 שנה

---

37 ימים מפתיחת מבצע שאגת הארי. בעוד כוחות צה"ל והכוחות האמריקאים נלחמים מהאוויר נגד המשטר הקיצוני האיראני, מדינות אירופה ונאט"ו בוחרים לברוח. בוחרים שלא לבחור. אותן מדינות שלא מפסיקות לגנות את ישראל בהאשמות חמורות על רצח עם, על רצון להרוג, על פשעי מלחמה שמבצעים חיילים, מכשירות כרגע את המשטר הרצחני האיראני. איפה המדינות הללו נמצאות מול משטר שמודיע בגאווה שהוא מוציא להורג מתנגדי משטר? שמאיים להשמיד את ישראל כבר 50 שנה (כלומר לבצע רצח עם)? למה הן שותקות ברגע האמת ולא מתייצבות לצד ארה"ב במאבק החשוב הזה שמאיים על המערב כולו?

במקרים רבים, להוציא מספר אירועים יוצאים מן הכלל, האירופאים הולכים ומאמינים בדרכי הדיפלומטיה. כלומר- שיחות, שיתופי פעולה ופתרון הדברים ב"דרכי נועם". רק לפני יומיים דווח שבריטניה תקים ועידה שתדון במאמצי פתיחת מצרי הורמוז. אותם מצרים שמשתקים את העולם, והסגירה שלהם גורמת לטלטלה גלובלית בכלכלה. הבריטים מתנהלים כך לא מהיום. התמונה הבלתי נשכחת של ראש הממשלה צ'מברליין שמחזיק בידו את "הסכם השלום" שחתם עם היטלר, הפכה למושא ללעג לזחיחות והתמימות האירופית. כמובן שאת תוצאות "השלום" עם גרמניה הנאצית כולנו מכירים. כמו אז, גם היום- הבריטים מסרבים להפנים: עם משטר האייתוללות לא עושים הסכמים.

"בלתי אפשרי יהיה לפתוח מחדש את מצר הורמוז בכוח", כך טען לפני מספר ימים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, תוך ביקורת יותר ממרומזת על טראמפ.  הוא לא הסתפק רק בזה. צרפת הצביעה נגד פתיחת מצר הורמוז באו"ם. כל זאת בעוד העולם שילם ומשלם מחיר שניכר מאוד בכיס של כולנו על סגירת המצרים, ובינתיים הסתבר כי צרפת עשתה עסקה שקטה עם איראן והעבירה ספינות. מה הצרפתים למעשה אומרים כאן? אותה צרפת שמיהרה  לצאת נגד ישראל על פעולותיה בעזה, שסירבה לתת לחברה ביטחונית ישראלית להציג את נשקה בתערוכת הנשק העולמית פתאום מוכנה לשתף פעולה עם משטר שמאיים להשמיד עם? וכן, זו אותה מדינה שסירבה לנקוף אצבע מול המשטר הנאצי אי אז לפני מלחמת העולם השנייה ואז פתחה את שעריה ללא קרב למשטר הנאצי להשתלטות מלאה על המדינה. הם לא למדו כלום.

אפשר להמשיך גם לגרמניה, ברית נאט"ו, האו"ם סבא"א, ולגורמים נוספים שבוחרים לשבת על הגדר בזמן שהעולם משנה, ויתרה מזאת לגורמים שבכלל נמצאים בצד האקטיבי נגד הפעולה ההכרחית של ישראל וארה"ב כמו ספרד. בסופו של דבר אפשר לתלות את האנמיות האירופית מפחד מפני מהמומת ומלחצים מתוך המדינה עקב ריבוי המהגרים, אך למעשה האירופים והנטייה שלהם להסכמים לא למדו כלום במשך 80 שנה. כמו לפני מלחמת העולם השנייה שגבתה את חייהם של עשרות מיליונים, גם היום- האירופים מסרבים להסתכל על המציאות בעיניים, עד שהמציאות תכריח אותם לעשות זאת, וגם אז הם ינסו לעשות איתה הסכם.