ראש ממשלת המחדל לא מפסיק להיכשל, בכל תחום בכל מקום

---

זה קרה בשעות הצהריים של יום שלישי שעבר. אני הייתי בחוג של הבת שלי בבית שאן, ואני זוכר טוב מאד את הזמן והמקום – כי האירוע הזה של חיסול כל ראשי החמאס בקטאר היה מבחינתי אירוע היסטורי. כזה שדומה יותר למבצע הביפרים הגאוני. ישראל תוקפת על אדמת קטר תומכת הטרור, את ראשי החמאס החלאות שצהלו בשבעה באוקטובר, והוליכו אותנו שולל פעם אחר פעם, לפחות כך חשבתי.

אבל השמחה בלב הומרה בדאגות וכעס גדולים. התברר לי שמי שהוליך אותנו שולל זה דווקא מי שמתיימר להיות מגן ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו. ערב עסקת חטופים, עם הצעה אמריקנית חדשה הוא הורה לבצע את התקיפה למרות כל הסיכונים הכרוכים בה. מצד אחד זוהי מנהיגות. ללכת עם האמת שלך עד הסוף למרות התנגדות הגורמים המומחים.

מצד שני, זוהי מנהיגות שלא רק שהיא מוכנה להפקיר את גורל החטופים למען מחיאות הכפיים, היא מפקירה את המדינה שלנו לגורלה. כמה טבעי עבור נתניהו להוציא לפועל תקיפה בקטאר ביום של פיגוע רצחני במשמרת שלו ומוות של לוחמים בעזה.

החיסול כנראה כשל. ב"ה שאני טועה. אבל כרגע מדברים על פסימיות. כנראה הקטארים הצילו את המחבלים בחליפות. המו"מ תקוע וכנראה לא יחודש בקרוב. הקטארים כועסים ופגועים, ובצדק. אז הנה נתניהו קיבל את מה שרצה תמיד – לסכל עוד עסקה שעלולה מבחינתו לסיים את המלחמה. אתם יודעים, בסיום המלחמה יהיו בחירות ותקום ועדת חקירה, והוא יצטרך להסביר יותר מדי דברים.

אבל אם חשבתם שנתניהו הוא כישלון רק בניהול המלחמה – שימו לב מה קרה השבוע באו"ם – במשמרת שלו!העצרת הכללית של האו"ם אישרה בשישי את ההצהרה שיזמו צרפת וסעודיה, הקוראת לתמיכה בפתרון שתי המדינות – ברוב של 142. מה שאומר שאנחנו בדרך הבטוחה למדינה פלסטינית. וזה כשנותרו 48 חטופים וחטופה בעזה.

ראש ממשלת המחדל לא מפסיק להיכשל. בכל תחום בכל מקום.