"אני כל בוקר הולך לבקר אותו, נכון שזו מצבה, אבל בשבילי זה עדיין דביר שלי"

---

סמ״ר דביר זכאי ז״ל, בן 20 מטבריה ולוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, נפל בקרב במוצב נחל עוז ב־7 באוקטובר 2023. בבוקר מתקפת הפתע לחם דביר בנחישות לצד מפקדו, סרן שילה הר אבן ז״ל, והגן על המוצב והגזרה. הוא שירת כנגביסט ולחם מתוך הנמ״ר שבו שהה עם צוות הלוחמים. בשיחה האחרונה עם אמו, זמן קצר לפני הקרב, אמר לה: "אין לך מה לדאוג". הוריו, קובי ושרית סיפרו ב"מדברים ברדיו": "דביר היה ילד חייכן, עצמאי, אנרגטי. ילד אהוב מאוד. עושה מתן בסתר ידע להכיל אנשים, איש שיחה לעומק. כיף לדבר איתו לשמוע את הוחכמה שלו. איך שהוא ניגש לאנשים. זה היה דביר".

"הוא רצה להתגייס ללוחמה. הוא חשב להתגייס למג"ב וולאחר מכן בחר בוגלני. ההתחלה הייתה קשה. אבל עם הזמן הוא נכנס לעניינים. היה שבוז לפעמים, אמר שלא בנוי ללוחמה. הוא חטף עונשים ושבתות. אחד המפקדים באזכרה השבוע ציין כי דביר בחודש הראשון קיבלנו חייל קשה, בל אחרי התאקלמות הסתבר שהוא לגמרי הוביל את כל החברה שלו. הוא התאהב בלוחמה, הוא הגיע הביתה בשבתות ורק רצה לחזור לבסיס. לחם עם נגב, והיה נגביסט חוד".

קובי: "אני כל בוקר הולך לדביר, משתף אותו בתחושות. זה מרגיש לי כאילו הוא קיים, כאילו הוא נוכח. הוא עדיין דביר שלי שאני הולך לבקר אותו. נכון שזה רק מצבה, אבל אני לא יכול בלי זה". על השיחה האחרונה עם דיבר: "שוחחנו ביום שישי. התקשרנו בשיחת וידאו, שאלתי אותו מה קורה. הוא אמר לי: הנה תראה הכל שקט. עבר איתי על הנמ"רים. הוא אמר "אמא אני עוד ארבעה חודשים משתחרר, לא הרגשתי שאני לוחם".

"ברגע שהוא לא ענה לנו לטלפון בסביבות 8 בבוקר, הבנו שמשהו קורה. אבל היינו כלכך אופטימיים וחשבנו שהוא בלחימה והוא יחזור אלינו. כשעבר עוד יום ועוד לילה, הבנו. עד שקיבלנו את הבשורה. אחד הלוחמים שהיה איתנו ניצל וסיפר לנו מה קרה. זה כוח וגאווה שהוא נתן את כל מה שהוא יכל עד הדקה האחרונה. זו הייתה לחימה קשה. מעטים מול רבים. הייתה להם אפשרות לצאת מהמוצב ולחכות לכוחות. אבל הם לא יכלו לחכות. הם היו חייבים לנסות להציל את החיים של החברים שלהם".