09:00
עדות: סיפורו של ניצול השואה שלמה גלפרין
עוד לפני פרוץ המלחמה, נהגו שלמה גלפרין ואימו להדליק נרות שבת בבית הכנסת מדי ערב שבת, עד שיגיע לגיל בר מצווה. עם פרוץ המלחמה הופרד שלמה מאימו בגטו, אך המשיך לדבוק במצווה. אימו נהגה לתת צדקה לכל מי שהיה חסר, ושלמה, גם בלב המלחמה, לא שכח את דרכה ודאג לחלוק את פרוסת הלחם שלו עם הרעבים בגטו.
עד ה- 15 בדצמבר 1944, כשהיה נער בן 13 לבדו באושוויץ, ציין את בר המצווה שלו באופן סמלי כאשר אכל פרוסת לחם, וכך חגג את יום הולדתו. סיפורו של שלמה הוא סיפור של אמונה ותקווה, הממחיש את גדלות נפשו ואת החשיבות הרבה שבנתינה.