"הוא הגיע מלוכלך בבוץ, אמר שהוא פינה את הילדה שלי, שהיא הלכה ודיברה- זה השקר הכי גדול שיכול להיות"

יוסף ומירי כהן, הוריה של גפן בת ה-18 ז"ל, שנהרגה בתאונת הריינג'ר לפני פחות משבועיים בפאתי נווה עובד, הגיעו אתמול לתחנת המשטרה בצפת, הם הוזמנו על ידי הצוות שחוקר את הסיפור כדי לקבל סקירה על ממצאי החקירה. במהלך השיחה עם החוקרים, יוסף כהן הרגיש ברע והתמוטט.

בראיון לחיים הכט במדברים ברדיו סיפר: "אני רוצה רק לדעת בדיוק מה היה, לדעת את האמת. אני לא הייתי עם הילדה שלי ברגעים האחרונים שלה, בפציעה, כשהיא סבלה שמה, כשהיא בכתה, אולי זעקה לי שאני אעמוד לידה. ואני לא הייתי שמה. אז אני חייב לבת שלי את האמת,

"זה הדבר, זו המשימה של החיים שלי עכשיו. אני לפני שנה וחודש עברתי אירוע לבבי וצינטור, אז אני לא במיטבי. ומאז המקרה אני לא מצליח בכלל, כמו שאומרים, נשמטה לי הקרקע מתחת לרגליים, והשמיים התרסקו לי על הראש".

על הגעתו לתחנת המשטרה בצפת בניסיון לשמוע פרטים חדשים מהחקירה סיפר: "אני ישבתי מעל שעתיים, קיבלתי תשובות חלקיות, מגולחות לגמרי. שום תשובה לא הייתה מהותית. יש לי שאלה ששאלתי, שהיא הכי בוננזה. למה הקצין לא עצר את החשודים בתיק כל כך חמור ורגיש? למה לקצין הייתה החלטה של מעצר בית לחמישה ימים, ולא מעצר אמיתי? למה לא הביאו את ההחלטה לפיתחו של בית משפט?".

לרדיו קול רגע נמסר מהמשטרה שאחרי שחקרו את המעורבים ועימתו ביניהם, הם "פתחו" וסיפרו את האמת, כך מתגברת ההערכה במשטרה.

"קשה מאוד לקבל את זה. הפקירו את הבת שלי למות. אני אמרתי, הפקירו את הבת שלי. אני רוצה לדעת למה אין מילה הפקרה מהצד שלכם? למה לא חוקרים את הנושא הזה? למה לא…? למה אתם לא מזיזים את עצמכם בנושא הזה? כי זה המפתח. אם הבת שלי הייתה מגיעה לבית חולים בזמן, אולי היה אפשר להציל אותה. אנחנו מדברים על ילדה שהגיעה עם היפותרמיה קשה לבית חולים. היפותרמיה יכולה, אולי זה מקור שהיא הייתה שם, מי יודע כמה זמן. זה הפקרה. הפקרה לכל דבר".

עוד סיפר יוסף על הפגישה עם החוקרים: "אני הפניתי למשטרה אתמול צילומי מסך של שיחות שהיו , הילדה נמחצה לשניים ודברים איומים לקרוא אותם, איומים לקרוא אותם. הפניתי את זה למשטרה והבאתי להם עוד חומרים שאני לא יכול לדבר עליהם ברדיו. ואני, למעשה, האמת, אני סומך על המשטרה. אני אזרח שומר חוק. אני שמתי ממש את הכול, ממש את כל הקופה, את כל הביצים שמתי באותו סל.
אני יודע שכל האזור הזה מרושת במצלמות. באותו ערב שהבת שלי נפטרה, הגיע חוקר מצפת שהפניתי אותו למקום מסוים, נתתי לו פרטים של מקום מסוים, להגיע אליהם עכשיו, לעזוב את הכול, אפילו לעזוב את השיחה איתי, וללכת להוציא את המצלמות משם, להוציא לפני שידרשו, לא יודע מי, למה, כמה, איך, שלא יבקשו למחוק את זה, שלא יטשטשו לנו את העובדות שהן הכי מהותיות בכל הקייס הזה, היו צריכים להגיע לשם מיד. היו צריכים את החשודים לעצור, לקחת מהם טלפונים להוציא שיחות, היו צריכים לגשת למדע, להוציא מידע מהשיחות".

חלקי מידע ממשיכים להגיע להוריה של גפן ז"ל במהלך השבעה : " מדיבורים ששמעתי בין חברים שבאו לנחם פה, לכאורה הייתה שיחה שהופנתה למד"א בגין התהפכות טרקטורון ביער שוויץ, ולאחר מכן התקשרו לבטל את העניין הזה, ואחרי זה התקשרו שוב פעם למד"א ונתנו להם כתובת אז אני ביקשתי מהשוטר, מהחוקר, שיבדקו את העניין. לא ייתנו לי אינפורמציה כזאת במדא. הם יכולו להיכנס למדא ולבקש שם את הטלפונים שהתקשרו אליהם, ולעשות איכון ולדעת מאיפה התקשרו, ומתי התקשרו, וגם מי התקשר, ולהבהיר את העניין הזה. גם אם הוא סתם רק השערה, אבל מצד המשטרה מחובתם לגשת ולבדוק ולטפל ולהגיע לחקר האמת. זאת אומרת, הם צריכים היו לעשות את הכול, ואני אומר שוב פעם, יש דברים שלכאורה אמרתי, ואני אומר את זה עוד פעם, אני לא יודע מה היה שם. אני יודע שהבת שלי הלכה ולא חזרה הביתה. כל הילדים שיהיו בריאים חזרו הביתה. הבת שלי לא חזרה הביתה. וזה משהו שילווה אותי כל החיים שלי".

כשנשאל יוסף באשר לניסיונות המשפחות של הילדים המעורבים ליצור קשר, סיפר:" המשפחה שקיבלו אותי בבית החולים, שאמרו שהם הבעלים של הרייזר למעשה, שאמרו שהבן שלהם נהג, שעה לפני שהילדה שלי נפטרה בערך, שלחו לנו עובדת סוציאלית מבית החולים, שתסביר לנו על חומרת המצב, ולקראת מה אנחנו הולכים, בינתיים האנשים האלה התפיידו משם. הם פשוט נעלמו משם, בשלב הראשון, כולם שם היו משוכנעים שמדובר בפציעה לא קריטית, יד שבורה, אולי כתף שבורה, הם לא הבינו עד כמה המצב קשה.

האבא של אותו ילד שקיבל אותי, הוא הגיע מלוכלך בבוץ, והוא אמר לי שהוא פינה את הילדה שלי, הוא הרים אותה, והיא הלכה והיא דיברה, וזה שקר הכי גדול שיכול להיות, כי רק מלקרוא את הדוח הרפואי, בלי להיות דוקטור, שיש שם בממצאים של הסיטי, כן? שאומר שעמוד השדרה שלה נשבר לגמרי. זאת אומרת שהיא לא יכולה לעמוד על הרגליים, גם אם היא רצתה. והיו לה פציעות כל כך אנושות שהיא בוודאי לא יכולה לעמוד, ובוודאי לא יכולה לדבר, אז לומר שהוא פינה אותה, זה דבר שהוא מצוץ מהאצבע. אנחנו היינו כל כך שקועים בקטע של הניתוח הארוך, ולאחר מכן, בטיפול נמרץ, שזה היה קצר, והיא שם נפטרה. אני ביקשתי, כמו שביקשתי מהאבא הזה, ברגע שהוא נעלם, אבא, האמא והילד, מהרגע שהם נעלמו, שעה לפני שהבת שלי נפטרה, עד לרגע זה לא זכיתי לקבל מהם אפילו טלפון של להשתתף בצער, בטח, ובטח הם גם לא הגיעו, כן? אבל לא טלפון, המינימום, לא קיבלתי מהם. ויש מישהו אחר, שהבן שלו נהג, לכאורה, באותו רייזר, ואז קרה המקרה שזה מישהו אחר לגמרי, שהוא מודה, לכאורה, והם אלה שרוצים באמת להגיע אליי, והם רוצים להתנצל, והם רוצים לומר את כל האמת, ואני לא יודע מה המשטרה עשתה עם זה".

לסיום הבהיר יוסף שהוא לא הולך לעצור את מאבקו לגילוי האמת על מה באמת קרה באותו לילה טרגי, באותן 45 דק' עד שהגיעה ביתו גפן ז"ל לחדר המיון בביה"ח:

"זה המינימום שאני צריך לתת לבת שלי, שאני חייב לבת שלי, זה לדעת מה קרה שם. אני לא אעשה שום דבר אחר אלא לגלות את האמת".