הממשלה הירדנית הודיעה אתמול כי לאחר 34 שנים היא מחזירה את גיוס החובה לגברים, שיצא משימוש בשנת 1991. במידה רבה בהקשר הישראלי ניתן לראות זאת כצעד מאיים ומעורר חשש וחשד בכל הקשור ליחסים בין שתי המדינות, על אף הסכם השלום היציב בין השתיים. דובר הממשלה הירדנית אמר במסיבת העיתונאים בה הוכרז על הישנוי, כי בשלב זה "תוכנית השירות הצבאי מכוונת ל-6,000 גברים ירדנים צעירים שנולדו בשנת 2007, וימלאו להם 18 עד ה-1 בינואר 2026. בהמשך תורחב התוכנית ל-10,000 צעירים. המגויסים ייבחרו בהגרלה, באופן אלקטרוני".
עוד הוסיף הדובר: "מי שיזומנו ולא יבצעו את שירותם הצבאי יהיו כפופים לעונשים הקבועים בחוק שירות צבאי ושירות מילואים, הכוללים מאסר לתקופה של לא פחות משלושה חודשים, ולא יותר משנה. לאחר מכן הם יחזרו לשירות".
בתוכנית "מדברים ברדיו" ברדיו קול רגע התייחס לנושא- פרופ' רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי, מומחה לירדן וחוקר מודיעין וטרור: "מדובר בתוכנית שהיא לא דרמטית מידי וצריך לשים דברים בפרופורציה. כחלק מהרצון להילחם באבטלה, השלטון החליט להחזיר את החוק שירד מהפרק שנת 1991, בנוסף לרצון לחיזוק הלאומיות הירדנית. יש שם איומים אזוריים, בעיקר מדברים על האיום מסוריה- שהאנרכיה תזלוג לירדן, יש את האיום האיראני, ויש איום של כוונות סיפוח או הגירה של פלסטינים לכיוון ירדן- ולכן היא צריכה לאבטח את הגבולות".
עידן גרינבאום , ראש המועצה האזורית עמק הירדן הסמוכה לגבול עם ירדן נשאל אף הוא על הצעד החדש של הממשלה השכנה: " מערכת היחסים בין הצבאות, שהיא מופרדת ממערכת היחסים בין הממשלות- היא טובה. יש שיתוף פעולה, יש שיח קבוע והמצב יותר טוב ממה שנראה. בנוסף, מדינת ישראל החליטה שהיא לא צריכה להסתמך על אף אחד, וכבר בתוך שלושה חודשים יתחילו העבודות על המכשול בגבול עם ממלכת ירדן, מה שישפר מאוד את הבטחון וגם את תחושת הבטחון, זה יקח זמן אבל המגמה והכיוון ברורים".