"הדבר הכי נוראי עבורנו הוא לנרמל- ללכת לקניון או לעבודה ולהתרגל לזה שחטופים חופרים את קבריהם"

"ישראל מתייצבת": לאחר יום העצירה בשבוע שעבר, משפחות החטופים ופעילים רבים חוסמים מהבוקר (ג') כבישים רבים בצפון, ולאחר מכן תחל תנועה גדולה לעצרת המרכזית בתל אביב. גרייס שרמן, ממובילות מחאת העמק בצומת נהלל: "היינו בשעות הבוקר בצומת, בחסימה עד 9. מאוחר יותר ניסע לתל אביב לעצרת המרכזית. בבוקר היינו כמאה איש, מקווים שאחרי הצהרים יגיעו כמות מספקת, ואנחנו מקווים אף יותר שיגיעו הרבה אנשים לתל אביב. התגובות שאנחנו מקבלים מתחלקות לשניים: אלו שתומכים ומפרגנים, ויש תגובות כועסות. אנחנו משתדלים להגיד לאנשים שהמחאה מרגיזה אותם שלחטופים באוטו אין מזגן, אתם רק תקועים בפקק והם תקועים שם כבר שנתיים".

"אנחנו לא חוששים מהאנטגוניזם. אף אחד לא הציל מישהו מלשבת על הספה. הדבר הכי נוראי עבורנו כציבור הוא לנרמל- ללכת לקניון, לבתי קפה, לעבודה ולהתרגל לזה שיש חטופים שחופרים את הקברים שלהם. אנחנו לא יכולים לנרמל את זה. גם אם אנחנו מייצרים אנטגוניזם, זה מיצר תגובה כלשהי וזה חשוב".

"אני לא חושבת שהמחאות כשלעצמן משפיעות על מקבלי ההחלטות, אבל זה משפיע על הציבור.  עובדת שהיום הם שוב לא ידונו בעסקה, הם ידונו בהמון דברים אחרים כמו להטיס חסידים לאומן. הם מנותקים לחלוטים מהעם, מהציבור, מהסקרים שמראים שרוב העם חפץ בחטופים ומוכן לשלם את המחיר כדי להחזיר אותם. אסור לנו להתנהג כאילו זה לא קורה".