האחרונים בשדה: "אנשי החזרת"

---

שניר איזנבנד בן 47 נשוי עם שלושה ילדים, דור רביעי למשק חקלאים בכפר חסידים במועצה האזורית זבולון באזור חיפה. סבא רבא שלו הקים את המשק ועסק בגידול שדה, שניר ממשיך את דרכו. בעבר, היו 8 מגדלי חזרת בארץ. היום נשארו שניים שניר ואחיו יניב "אנשי החזרת".

החזרת, שורש חריף הגדל מתחת לאדמה במשך כ-10 חודשים, דורשת עבודה ידנית מלאה וכמויות מים גבוהות:
"הכול נעשה בידיים, הבעיה האמיתית היא לא העבודה, אלא המדינה". לדבריו, הפערים מול אירופה מקשים על החקלאים: "שם המים כמעט לא עולים כסף וזה אחד המרכיבים הכי קשים ויקרים בישראל".

תירס, אילוסטרציה

איזנבנד מבקר בחריפות את מדיניות המדינה וטוען כי היא מקשה על החקלאים במקום להקל עליהם. לדבריו, בעוד שמעסיקים בתחומים אחרים זוכים לגמישות בהעסקת עובדים זרים, החקלאים מוגבלים משמעותית:
“אי אפשר להיות ציוני ולרצות רק חקלאות ישראלית, אם דואגים רק ליבואנים, להם יש לוביסטים, לנו אין”.

“אחרי חמש שנים העובדים צריכים לעזוב, למרות שאנחנו משקיעים בהם ומשלמים עליהם הכול. לא מקלים עלינו בכלל, פשוט לא דואגים לנו”. קיימים במושב 86 משקים מתוכם 15 פעילים. שאר המשקים משתמשים באדמות שלהם לחקלאות: " 1400 דונם אנו מאבדים, בגלל זה אנו לוקחים אדמות מהממשקים הלא פעילים ומנסים לשרוד ככה".

לצד הקשיים הכלכליים והמחסור בעובדים, את איזנבנד מעניין דבר אחד: "הפחד הכי גדול שלי בתור מושבניק, זה שלא יהיה דור המשך זה ענף קשה".