בן 14 קפץ אל מותו בעקבות חרם: "ילדים צחקו עליו שהביא אוכל מהבית ולא קונה כמו כולם"

פרסום ראשון: ולדימיר, בן ה- 14, תלמיד כיתה ח' בנוף הגליל, שם קץ לחייו בעקבות חרם שעבר בבית הספר. לפני כשבועיים נודע כי ילד בן 14 מצא את מותו לאחר "שנפל מגובה רב" כך נטען. אנו חושפים היום כי ולדימיר, שם קץ לחייו בעקבות חרם שעבר בבית הספר. דודתו של ולדימיר, אלבינה מוסרי מספרת על התקופה שקדמה לאירוע המצער, על התנכלות מצד בני כיתתו ועל חוסר הטיפול מצד מערכת החינוך.

"החלטנו לדבר כדי לחשוף את הסיפור. על מנת למנוע מקרים נוספים. במדינה שלנו יש המון ילדים מוחרמים. יש המון ילדים שמתאבדים כי לא יכולים לשאת את הדבר הזה. פה האחיין שלי, ולדימיר בן 14, תלמיד כיתה ח',  שהיה ילד כלכך שקט, ילד באמת טוב שם קץ לחייו".

"הוריו עלו לפני כארבע שנים לארץ, בעקבות אבא שלי שחי כאן. עברו לצפון לנוף הגליל. הם ושלושת הילדים כשולדימיר הוא הבכור, התאקלמו, למדו עברית, הילדים הולכים לחוגים, ההורים עובדים. ולדימיר היה ילד מאושר. בראש השנה האחרון אירחתי את המשפחה אצלי בבית. ראיתי שהוא נורא שקט. ראיתי שהוא שונה. רצה לשבת ליד ההורים כל הזמן, לא היה משוחרר. בחודש האחרון הוא שיתף את אמא שלו בחלק מהדברים. הוא לא הסכים ללכת לבית הספר. אמר שצוחקים עליו, על השם שלו, על שם המשפחה שלו. הוא היה מבקש המון כסף מאמא שלו, שגם ככה לא היה המון, לקנות אוכל בקפיטריה כי ילדים היו צוחקים עליו שהוא מביא אוכל מהבית ולא קונה כמו כולם".

האם האמא הבינה שמחרימים את הילד שלה?

"היא הבינה שהוא מוחרם, שהוא עובר משהו חברתי לא טוב. היה לו עוד חבר, שהיה חבר הכי טוב שלו אבל לא הייתה חברות בריאה, הוא היה שולט עליו. היא ניסתה לדבר עם האמא של אותו חבר".

הייתה פנייה מצד האמא לבית הספר?

"להבנתי הייתה פניה לבית הספר, האמא ניסתה לדבר עם האמא של אותו הילד הספציפי. היא ניסתה לעשות מעשה. כנראה שהיה מאוחר מידי. בחודש האחרון לחייו הבנו שולדימיר נשאר בבית".

היינו יכולים למנוע את זה, אם היינו יותר מעורבים. היינו עושים מעשה. אולי לגרום להם לעבור לגור לידינו פה במרכז".

מה קרה באותו יום?

"בלילה שבין שלישי לרביעי הוא שכב בספה מחובק עם אחיו בסלון, באמצע הלילה בסביבות 2-2:30 אביו של ולדימיר קם להתפנות, וראה שולדימיר לא בספה כמו שהשאירו אותו. הוא נכנס לחדר השני וראה שהוא גם לא שם. הלך להעיר את אשתו ויחד ניסו להבין מה קורה. אמא של ולדימיר ראתה שהחלון פתוח עם כיסא ליד החלון. היא הוציאה את הראש מהחלון וראתה אותו שוכב על האדמה".

"באותו רגע  הם התקשרו להורים שלי, שנסעו לשם ישר. האח הקטן סיפר שהוא שמע ששלחו הודעה לולדימיר הודעה לטלפון והאח הקטן התעורר מהצליל של ההודעה. הוא ראה את ולדימיר מסתכל על ההודעה, הולך לכיוון החדר של ההורים וחזר לישון. היום הפלאפון של ולדימיר אמור להגיע חזרה למשפחה ותתברר התמונה".

"לצערי הרב ילדים שמחרימים ופוגעים לא חושבים על מה ההתנהגות הזו יכולה לעשות לילד. תמיד היו ילדים שלא חברים או ילדים שלא מסתדרים, אבל אני לא זוכרת אירועים ברמה הזו. הדור הזה לא מבין מה מילה אחת יכולה לעשות לנפש של ילד. אף אחד לא עוצר את זה".

"אנחנו ההורים צריכים לשים מיליון עיניים על ההתנהגות של הילדים שלנו ובאותו רגע לעשות מעשה. לבדוק את הפלאפונים שלהם. היום הם חשופים לכלכך הרבה רוע, תמיד לדבר איתם תמיד לשוחח איתם. יחד עם זאת, אני מדברת על הצד של הילדים. על הילדים הרעים. בבקשה הורים- דברו עם הילדים שלכם. חנכו אותם לטוב. לא לעשות חרם, לא לצחוק על אחרים, לקבל כל אדם וכל ילד באשר הוא. אני היום בתור אמא קוראת את הסיפורים האלו ומזדעזעת  שיש ילדים כאלה. איפה ההורים ומערכת החינוך"?