"אין יחס, יש התעלמות מוחלטת, אם זה היה ארגון פרטי היו מכריזים עליו פשיטת רגל – זה בלתי נתפס"

תחקיר אירועי ה-07.10 ביכיני פורסם הבוקר בכלי התקשורת וממנו עולה כי שמונה מחבלים רצחו 13 אזרחים בשטח המושב ובכביש 34 בסמוך. התחקיר קבע כי צה"ל כשל בהגנה על המושב ב-7 באוקטובר. כיתת הכוננות לא אחזה בנשקים.
אלא שממצאי התחקיר שהוצגו רק לחלק מהנוגעים בדבר ואחרים גילו אודותיו רק הבוקר שפורסם בכלי התקשורת. ביניהם עמוס ברעם, אביו של עילי שנמלט ממסיבת ה'נובה' ונרצח באזור גבים.
ברעם: "יש פה מערכת שהייתה צריכה לבצע תחקיר ולקרוא לאירוע הזה למשפחות שעניינן באירוע הספציפי הזה. זה כמו התחקיר הביזיוני של הנובה שגם אליו לא הוזמנו אלא נרשמנו ורדפנו כדי להגיע – הרי פה יש בן אדם שאחראי לפקח ויש פה חבורה של אנשים שבכל שרשרת הפיקוד נכשלים פעם אחד פעם. דובר צה"ל בטח יגיד שהוא מאוד מצטער ומשהו קרה בדרך אבל זה מה שקרה לפני וב-07.10 ועכשיו שנורא מצטערים אבל השיירה עוברת".
"אין יחס, יש התעלמות מוחלטת כי אם היה יחס היה הודעה או וצאפ שיש אירוע ואנחנו מוזמנים אבל גם זה לא. זאת התעלמות מוחלטת זאת מערכת שקבורה בתחת של עצמה ולא מעניין אותה כלום. כל מה שהם יכולים להגיד שהם מצטערים וזהו – זה בלתי נתפס. אם זה היה ארגון פרטי היו מכריזים עליו פשיטת רגל מזמן. זה בלתי נתפס כי האנשים גם בתוך הארגונים שאחראים על הקונסטלציה הזאת לא מעניין אותם ואכפת להם. מבחינת משפחה שכולה לפחות לקבל את היחס המינורי הזה, הברור מאילו שצריך להתרחש – אבל גם את זה לא".
"עד לפני חצי שנה כל אירוע דיברו על ועדות חקירה כאלה ואחרות, סף הייאוש מצד אחד וההבנה שלא תקום פה ועדה זה מחלחל וזה מוציא את כל הרוח מהמפרשים. וגם כשיהיו בחירות ומשהו ישתנה בתמהיל הפוליטי ויחליטו לעשות משהו זה יהיה מאוחר מידי. אף אחד לא ירצה להתעסק בזה, עוזבים אותנו להתעסק בשכול הפרטי שלנו, אף אחד לא יכול לנחם כי אין מה להגיד. הכאוס זועק וצורח לשמיים שדברים בסיסיים שללמוד ולעשות דברים אחרת – גם את זה לא עושים".

התחקיר מעלה כי בשעה 07:28 לערך, פנתה החוליה דרומה בצומת גבים ונסעה נגד כיוון התנועה. בדרכה ביצעה מסע הרג רצחני של שמונה אזרחים בהם נתקלה: עילי ברעם, ליאם שרם, יהונתן זיידמן, ד"ר מיכאל מורזחנוב, לורטה אלקרה, ליו זהיגו, ליו ג'יאנה וסגן מפקד משמרת תחנת כיבוי באר שבע, רס"ר רועי משה זכרם לברכה.
ברעם: "הכישלון המהדהד והנס שקרה שרק זה מה שהתחרש באזור הזה של יכיני וגבים זה עוד אחד מניסים רבים שהתרחשו והמראות שאנשים פרטיים נכנסים לנעליים של מי שאמור לשמור על הביטחון ועושים את זה יותר טוב ממי שאמור לעשות".
"עילי במשך תקופה מאוד קצרה נגע בהרבה אנשים ועד היום אני נחשף לאנשים שהכירו אותו בזכות הסדנאות שהוא העביר. הוא היה שמח בתקופה הזאת ומאושר, אני שמח שאנחנו מנסים במלא כוחנו להמשיך את פועלו במסגרת העמותה "הצבעים של עילי. אבא של אימא של עילי היה משרבט ברווזים וכשהוא נפטר שנה לפני שעילי נרצח ובהבלחה של רגע כל האחיינים והדודנים עשו את הקעקוע של הברווז על גופם ועילי לקח את הברווז הזה לאמבטיות קרח והשילוב של הצהוב על הקרח היה מדהים ואנשים התחברו לברווזים האלה וככה הוא הרגיש שהוא נשאר עם סבא זיגי".