"לא יצא לי לדבר עם החבר שירה בעינבר, אני מחבקת אותו ונפרוש לו שטיח אדום כשהוא יבוא, לחזק ולבקש שיחיה נטול אשמה"

בבית העלמין בהר הרצל יובא היום למנוחות סמ"ר עינבר אברהם קב בן 20 מלוטם, שנפל אתמול במהלך פיגוע בשומרון. עינבר היה בפעילות מבצעית על ציר התנועה ובמהלך האירוע עצר רכב חשוד שם ישב מחבל מחמוד חסן עבד אלרחמאן עקאד, משכם. במהלך האירוע המחבל דרס את עינבר אז חברו פתח בירי לעבר המחבל ונטרל אותו אך במהלך האירוע נפגע מירי גם עינבר שנפצע אנושות ומת מפצעיו. אנשי צה"ל הציגו להורים את הממצאים הראשוניים של התחקיר באירוע שעדיין נחקר.

בתוכנית "מדברים ברדיו" שוחח ירין דורון עם לירון קב, אימו של עינבר ז"ל: "הכשירו אותו להיות חזק, הצבא עשה עבודה נהדרת. הוא נולד מאוד זורם ושמח לא היה לו פחד ועם השנים הוא התחיל להבין את החיים ופחד. בצבא הוא התעצב והגיע למצב שאתמול הוא עצר רכב של מחבל שהיה מאחוריו כי הוא חשד בו והוא פשוט יצא אליו פיזית והמחבל דרס אותו. הוא נלחם איתו עד הרגע האחרון עד שהחבר ירה במחבל וכדי לעשות וידוא הריגה הוא ירה בטעות בעינבר".

יצא לך לדבר עם החבר שביצע את הירי?

"לא יצא לי לדבר עם החבר שירה, אני מחבקת אותו ונפרוש לו שטיח אדום כשהוא יבוא לפה, חשוב לי לחזק שהוא יחיה נטול אשמה, רק לכבד אותו ולהצדיע לו שהוא ידע שהוא עשה מעשה גדול מאוד".

לא פשוט להיות אימא של לוחם בימים האלה של תמרון בעזה ואירועים ביהודה ושומרון.

"חודשיים אחרי שהוא התגייס פרצה ה-07.10 הוא היה בחברון והתקשר אליי להגיד לי שאדבר עם דודה שלי בכפר עזה, הוא אמר לי על חבר ילדות שהיה לו שהיה בנחל עוז וביקש שאתקשר לחירות לבדוק מה קורה איתה. שאלתי למה? ואז הוא סיפר לי שפשטו על המוצב ולא ידעתי מה לעשות ואיך לפנות אליה, מאותו רגע היינו בשיחות ומשם שלחו אותם לכפר עזה ונחל עוז. מהר מאוד תוך כדי הכשרה הכניסו אותו לרצועה להילחם. לאורך כל הדרך הוא חשב על תמיר נמרודי שחטוף ושאין עליו שום מידע, הוא רצה לקוות שהוא חי. הוא ותמיר גדל איתו כשעינבר היה ילד, היינו משפחות חברות".

הוא שיתף אותך בדברים שהוא עובר?

"הוא דאג לשמור עליי, הוא היה מאוד קשור אליי, הוא הבכור והוא ראה דברים ושמר עליי, גם בהכשרה מחייבים אותם להגיד לנו שהכל בסדר. אז הוא היה בונקר, דווקא בתקופה האחרונה הוא התחיל לשתף אותי ואמר שכשהוא ישתחרר הוא ישתף אותי והוא לא הספיק".

על הרגע שבו התבשרה על נפילת בנה סיפרה: "הייתי ברכב, עשיתי קניות לבת שלי ובדרך היא התקשרה ואמרה לי 'אימא יש פה שני קצינים', יש לי שני בנים קרביים, אחד בגולני והשני עינבר והתחלתי להריץ בראש מי מהם, ביקשתי מהם להגיד לי מי מהם והם לא אמרו, ביקשו שאגיע. כל הדרך אני בתקווה שזאת רק פציעה והגעתי וכל השאר זה היסטוריה. תמיד חשבתי שדווקא הצעיר יותר ילך כי אין לו אלוהים אבל מסתבר שלעינבר לא היה פחד. הוא היה מאוד אמיץ, הוא תמיד אמר לי 'אימא אם אנחנו לא נילחם לא יהיה מי שיגן עליכם את צריכה להבין את זה'. המראות של ה-07.10 כל מה שהוא ראה והריח היה חקוק לו וזה מה שהניע אותו, לשמור על כולם".

מה עינבר אהב לעשות?

"עינבר אהב את מכבי ת"א כדורגל, הוא חולה כדורגל והלכתי איתם למשחקים בבלומפילד. הוא אהב לבלות, להיות הרבה עם החברים שלו, כולם לוחמים מלח הארץ, הוא אהב לאכול אוכל של קידוש של שבת ולצאת לבלות כמו כל הצעירים. הוא אהב לרקוד, אהב מוזיקת טראנס הוא היה מסיבות וידע לחיות".