העליון: "נתיחת הגופה אינה דרושה לשם בירור סיבת המוות", האב: "שום דבר לא יעצור מבעדי מלגלות מה באמת קרה לליאן שלי"

פרשת מותה של הפעוטה בקריית ביאליק שנקבע כי ננשכה למוות על ידי כלב פיטבול: שלושת שופטי בית המשפט העליון דחו את העתירה שהגיש אביה של הפעוטה מקריית ביאליק בדרישה לפתוח את קברה כדי לחקור את נסיבות מותה. בפסיקתו קבע השופט כשר "להשקפתי, המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם יש להתערב בהחלטתו של שופט חוקר".

נציין כי בפסק הדין מובאת גם עמדתם של המשטרה והמכון הלאומי לרפואה משפטית שטענו כי היעדר כתמי דם על הכלב, אינן מעוררות ספק באשר לכך שמותה של הפעוטה נגרם בשל נשיכת הכלב כך גם הטענה של האב במישור הפורנזי המבוססת על מכתבו של ד"ר קוגל – אינה גורעת מהמסקנה. זאת משום שחומר הראיות, ובכלל זאת הדו"חות רפואיים והודעות של עדים, מבסס את המסקנה כי סיבת המוות היא נשיכת הכלב.

בפסיקתו כתב השופט יחיאל כשר כי בשל סיבה שמתחם ההתערבות בהחלטותיו של שופט חוקר לפי חוק חקירת סיבות מוות, הינו מצומצם ביותר. "להשקפתי, המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם יש להתערב בהחלטתו של שופט חוקר. על מנת להורות על נתיחת גופתה של הפעוטה היה על השופט החוקר להשתכנע כי נתיחת הגופה דרושה לבירור סיבת המוות. סבורני כי לא נפל פגם המצדיק את התערבותנו בהכרעתו של השופט החוקר כי נתיחת הגופה אינה דרושה לשם בירור סיבת המוות".

להשתלשלות הפרשה:

עוד ממשיך שופט ומתייחס למכתבו של ד"ר קוגל: "עיון במכתב ובהודעה מטעם המכון לרפואה משפטית, לא מעלה כי אין בהם כדי לעורר ספק. כלל לא נטען כי במכתב או בהודעה הנ"ל כי יש ממצא התומך בכך שסיבת המוות אינה נשיכת כלב, אלא רק שלא ניתן 'לקבוע ממצאים רפואיים חד משמעיים, על סמך החומר הרפואי שהועבר'. אין להסיק מעמדה זו של המכון הלאומי לרפואה משפטית כי גם על סמך כלל הראיות שבידי המשטרה לא ניתן לקבוע שסיבת המוות הינה נשיכת כלב. דבריו של ד"ר קוגל נוגעים במישור הפורנזי בלבד ואינם נוגעים למכלול הראיות. בענייננו, קבע השופט החוקר כי מלבד החומר הרפואי שהועבר למכון לרפואה משפטית ישנו חומר ראייתי נוסף המבסס כי אכן נשיכת כלב היא סיבת המוות. בעקבות הדיון שהתקיים בפנינו וחומר החקירה שהוגש לעיוננו, ולאחר עיון בו סבורני כי לא נפל פגם המצדיק את התערבות בקביעה של השופט החוקר…להשקפתי גם בשאר טענותיו של אבי המנוחה אין כדי לעורר ספק ממשי באשר לסיבת המוות".

בסיום פסק הדין ביקש השופט כשר למתוח ביקורת על מעדתה של אם הפעוטה וכתב: "איני מקבל את הטענות שנטענו על ידי אם מנוחה לעניין מניעיו ותום ליבו של האב. מאמין אני כי אבי המנוחה פעל, כלל יכולתו, כדי להסיר ספק נורא, שאכן מקנן בליבו, שמא אירוע מותה של ביתו היחידה אינו כפי שנקבע. ברור כי פסק דיננו זה יוסיף מכאוב על מכאוביו ועל כך אני מצר. יחד עם זאת, רצונו של אבי המנוחה להסיר את הספק המקנן בליבו אינו טעם מספק לקבלת עתירתו".

יוסי חנוכה, אביה של הפעוטה: "הבטחתי לליאן שלי מעל קברה שאבא יעשה הכל בכדי לגלות מה קרה לה. לכל אורך הדרך בחודשיים האחרונים, הוצבו בפנינו מחסומים ודלתות נעולות, אבל שום דבר לא יעצור מבעדי מלגלות מה באמת קרה לליאן שלי. אני חייב את זה לה ואני חייב את זה למעני, בכדי שאוכל להמשיך בחיי בידיעה שעשיתי הכל בכדי לחשוף מה באמת קרה לה".

עו"ד קארין קריספל המייצגת את יוסי חנוכה, אביה של התינוקת ליאן, שנהרגה ב"פרשת הפיטבול" בקריית ביאליק מסרה בתגובה להחלטת שופטי בג"צ: "החלטת בג״צ מהיום הוכיחה שאין שום חומר ניקוי שמסוגל להלבין את שקריה השקופים של המשטרה, מול פני האמת. החלטת בית משפט השלום התבססה בעיקרה על מזכר שקרי של שוטרי תחנת זבולון, וכפי שנחשף בדיון, שהתנהלה לכאורה שיחה עם כונן רפואי משפטי מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר שאמר כביכול שאין צורך בנתיחה".

"לאורך כל הדרך, חזרנו וטענו שהטענה השקרית הזו איננה מתיישבת עם שתי חוות הדעת של ד"ר חן קוגל ראש המכון לרפואה משפטית, שקבע שלא ניתן לקבוע את המנגנון שגרם למוות ללא נתיחה – ואילו חוקרי המשטרה נעמדו על רגליהם האחוריות ונפנפו במזכר השקרי ולא בכדי. אם להוסיף חטא על פשע, הרי שהמשטרה אף ניסתה להעביר לעיונם של שופטי בג״צ את תיק החקירה ״המלא״ – ללא המסמך מפי הכונן הרפואי עצמו, שמפריך את ילקוט הכזבים של שוטרי זבולון. הניסיון הנלוז והמביש של חוקרי תחנת זבולון להסתיר את האמת מבית המשפט, נבלם ברגע האחרון ובצר להם הם אף נאלצו לצרף את המסמך האותנטי לתיק החקירה – בהתאם לדרישת השופטים".

"כפי שמופיע בסעיף 12 להחלטת שופטי בג״צ, הכונן הרפואי משפטי כתב כי בשיחה עם החוקר המשטרתי ביום האסון, הוא אמר שבמקרים כאלה יש צורך להביא את הגופה לנתיחה. המסקנה הברורה היא אחת: חוקרי תחנת זבולון שיקרו ביודעין מהרגע הראשון. הם שיקרו לשופט החוקר בבית משפט השלום והם שיקרו ביודעין לשלושה שופטי בג״צ. לאור ממצאים אלו הוגשה תלונה למח״ש כנגד צוות החקירה, ששקריהם נחשפו במלוא מערומיהם בבית המשפט העליון".

"התעלומה סביב מותה של ליאן נותרה פתוחה. יתרה מכך, בניגוד לגורמים אינטרסנטיים שבחשו מהרגע הראשון, להם ניתנה יד חופשית בתיק החקירה (ותלונה בעניין זה הוגשה למח״ש), כל שהיו בידינו אלו ראיות נסיבתיות שנאספו בעמל רב, בהן גם ראיית הזהב על גרסתו האמיתית של הכונן הרפואי משפטי, וסימני שאלה רבים ומצטברים, שפסק הדין של הרכב שופטי בג״צ לא השיב עליהם. אם יש לאותם גורמים אינטרסנטיים עלומים, מחשבות על כך שפסיקת בג״צ חתמה את הגולל, הרי שטרם נאמרה המילה האחרונה. המאבק לחקר האמת – אולי תם לעת עתה אך לא נשלם״.