"חזרנו לשגרת חירום. חיים במצב ששומעים אזעקה יחד עם הפיצוץ"

---

האזעקות ממשיכות גם בשעה זו ביישובי הגבול הצפוני שסופגים ירי בלתי פוסק גם מאיראן וגם מלבנון, זאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד המדינה אחרי הפסקת האש ב 2024 שהאזור בטוח, וחיזבאללה הורחק. יוחאי וולפין, מנהל הקהילה בקיבוץ מנרה: "לפני המלחמה ניסינו לייצר שגרה, שגם ככה הייתה לא פשטוה. הכל נראה כמו יום אחד ארוך שלא נגמר, היינו בתהליכים אינטנסיביים של שיקום. אבל גם כעת יש עוד שכונה שלמה שלא שוקמה. זו הייתה המציאות לפני שבועיים וחצי, והנה אנחנו שוב בשגרת חירום בסיטואציה בה כל מי שהיה פה הלפני המלחמה הזו עדיין כאן. יש כאן אנשים חזקים. עם כל זה אני חייב להגיד שזה מאוד לא פשוט. אני מצייר תמונה קהילתית חזקה אבל המצירות היא מורכבת. חזרו 60% מחברי הקהילה שהיו ערב ה 7 באוקטובר, קלטנו עוד צעירים, ואני חייב לציין שלפני שבוע וחצי הגיעה משפחה ממרכז הארץ לקליטה. היינו בתהליכים איתם לפני ועכשיו החליטו לעשות את המעשה".

"הכל שאלה של איך המלחמה תסתיים. אני מאוד מקווה שהיא לא תסתיים שאיום חיזבאללה מעל הראש שלנו זו הזדמנות לגמור את זה לעוד הרבה מאוד שנים ולאפשר לישובים פה באזור לייצר שגרת חיים נורמלית".

"במנרה ברוב הקיבוץ אין ממ"דים. אנחנו מוכנים טוב למלחמה של פעם עם מקלטים שהם כבר ישנים. אנחנו הולכים לפי ההנחיות של הכי מוגן שיש. מי שנמצא סמוך למקלט השכונתי הולך לשם".

"יש לנו אורך רוח וכמה שצריך שיקח, אבל גם למלחמה הזו צריך להיות תוקף מסוים- אבל זה חייב להיות ללא האיום שמחוץ לגדר. אנשים חיים פה במסגרת ה 0 זמן תגובה. יש לנו פעילויות שאנחנו עושים בתוך מקלטים, פעילויות של גרעיני נח"ל במקלטים, יש פעילויות קהילתיות לכולם במקלט המרכזי. אנחנו מייצרים שגרה במרחבים מוגנים ומייצרים מציאות הפגתית בתוך המצב הזה שאתה שומע את האזעקה יחד עם הפיצוץ".

"המדינה עובדת בעיקר דרך הרשויות, העבודה שלנו מול המועצה היא עבודה מעולה. אנחנו מחובקים על ידי המועצה ונעזרים במועצה בצורה יוצאת מן הכלל. אנחנו בקשר עם המדינה לגבי שיפוצים מהמלחמה הקודמת, שכרגע גם הם לא קורים".