מיזם לזכרו של סמ"ר ניר קנניאן ז"ל, חברו: "היה אח גדול עבורי. כולי תקווה שנעמוד ביעד- אני צריך את עם ישראל"

כמה שעות לפני שהיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-21 נפל סמ"ר ניר רפאל קנניאן מקיבוץ בית קשת. הוא שירת כלוחם בסיירת גבעתי ונפל בערב שבת 22.12.2023 בקרב בדרום הרצועה. שחף קוטנר מקיבוץ בית קשת, בן 21 ,חייל משוחרר בימים אלו כותב ספר לזכרו של חברו הטוב שנהרג ברצועה, והוא זקוק לעזרת הציבור בכדי לעמוד בהוצאות ויצא בפרויקט מימון המונים.   

שחף: "ניר היה אח גדול עבורי. הכרתי אותו בגיל 4 כשהגעתי לקיבוץ מרחובות. בגן היינו ביחד, והוא גדול ממני בשנה. היינו משחקים כדורגל המון הייתי בא אליו כל יום. הוא היה עוזר לי בכל מה שהיתי צריך, ובאופן כללי היה עוזר לאחר יותר ממה שהוא היה עוזר לעצמו. ניר מאוד אהב לטייל, מאוד אהב את הארץ. הוא היה מוציא אותנו למעיינות וטיולים כדי לראות את הארץ".   

כאמור, סמ"ר קנניאן ז"ל נהרג ב 22.12.2023. יומיים לפני יום ההולדת שלו ושבועיים לפני שהוא משתחרר. שחף מספר: "ביום שישי בחמש בבוקר, קיבלתי טלפון מאחותו שהוא נהרג. בכיתי על הרצפה, הייתי בשוק. עשינו מפגש חברים בקיבוץ, ואז הבנו שהצוות שלהם עלה על מטען בחאן יונס".

לפני כניסתו לעזה כתב ניר לחבריו:

“משפחה שלי האנשים שהם הבית בשבילי המקום הבטוח שאני תמיד אוהב לחזור אליו, ברגעים אלה אני מכבה את הטלפון עד לפי דעתי אחרי המלחמה. ולכן  אני רוצה להגיד לכם תודה רבה ,על התפילות ,על זה שאתם שומרים עלי מרחוק . אני מאמין בלב שלם שמה שאני ,הצוות שלי ,הפלוגה שלי ,הצק"פ שלי וכל צה״ל ככלל ישנה את ספרי ההיסטוריה ויוביל אותנו לתקופה חדשה שבא אף ארגון טרור לא ירצה להתעסק איתנו . הרוח שלי והרוח של כולם חזקה מאוד רוח לחימה בלי פחד , רוח של לוחמים ,אריות ,מכונות מלחמה שהתאמנו במשך שנתיים לרגע הזה. אנחנו עם מלוכד ומאוחד ורק יחד ננצח.

עם ישראל חי🇮🇱🔯

אני אשמור על עצמי ואתם תשמרו על עצמכם אוהב אותכם ❤️

ניר״.

שחף מוסיף מספר על ניר: "הוא למעשה לא נולד יהודי, ועשה תהליך גיור. חודשיים לפני השבעה באוקטובר הוא עשה את הקורס דרך הצבא, ובסמוך לטבח שמחת התורה היה אמורה להתקיים הטקס סיום. באותו בוקר נורא הוא היה בבית קשת- בבית. בשש בבוקר כשהוא שמע מה קרה הוא לקח ציוד ונסע באוטובוסים לעוטף. היה לו מאוד חשוב להילחם ולהגן על המדינה. הוא ממש הציל ועזר למשפחות שמודות לו עד היום".

ספר על רגע מיוחד שלכם:

"בגיל 15 טסנו יחד לקזחסטן, זה היה רגע שאני לא אשכח. טסתי הרבה בעולם, אבל שם היה הכי מרגש. המשפחה שלו משם, והרגשתי כאילו זה הבית שלי. אחת החוויות הכי כיפיות שהיו לנו. ירינו ברובה צייד, עשינו סקי ועוד המון רגעים ואירועים שאני לא אשכח בחיים".

כעת אתה כותב ספר לזכרו. מדוע בחרת דווקא ספר?

"חשבתי על המון דרכים שניתן להנציח אותו, יש המון פרויקטים שעוד יהיו. אבל רציתי שחברים ומשפחה יספרו מי הוא היה. הספר ישאיר את הזיכרון של ניר. אני כבר בשלבי סיום של הכתיבה, ובנובמבר אני מקווה שאוכל לשלוח את הטקסט להוצאת ספרים להדפסה- בתקווה שנוכל לעמוד ביעד בעזרת עם ישראל. אני רוצה להנציח את החבר הכי טוב שלי בדרך מיוחדת, דרך ספר שכולם יכירו אותו ואת הסיפור שלו. גם עכשיו שכל החטופים חזרו, שלא נשכח מי הגן על המדינה שלא נשכח את החיילים. אני פונה לקהל הרחב שיעזרו לי".

לתרומה למיזם: לחצו כאן