שחר שמחי: "הסתכלתי עליו ואמרתי לו 'תקום, הבטחת לי שתחזור, עמדת בכל ההבטחות אני מחכה לך'"

המלחמה שפרצה ב-07.10 תפסה את רב סרן נצר שמחי במהלך ירח דבש בתאילנד. נצר, לוחם שריון קיבל מיד את ההחלטה לעצור את החופשה ולשוב לארץ. בבית עוד ניסו לשכנע את נצר להמשיך את החופשה אבל הוא כבר תפס את הטיסה ראשונה והספיק לעדכן את ההורים בוצאפ על שובו.

ב-30.01.2024 נצר שהפך למ"פ אחרי שמ"פ המחלקה נפצע שמע בקשר על טנק שנתקל במארב ונתקע. בלי להסס הוא הוביל את הטנק שלו לזה של חבריו והזעיק מסוק פינוי. במהלך הנסיעה הקצרה הוא ספג ירי של RPG שפגע פגיעה ישירה בטנק של נצר. נצח ספג פגיעה קשה ונפל בגבורה בקרב. למחרת הוא הובא למנוחות ביישוב מסד כשאלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה.

אימו, שחר שמחי סיפרה לירין דורון: "אנחנו כולנו אנשי חינוך ותמיד אמרתי שנצר הגיע כדי לעזור לנו לעשות תיקון. כבר המרחם הוא שאב את הכוחות שלו והיה לנו קשר סימביוטי, לא היה צריך מילים, הייתה המון אהבה. הוא תמיד עזר וראה את האחר וכשהיה ילד בכיתה שלא הביא אוכל נצר ביקש ממני שאני אכין לו אוכל. נצר היה ילד קסם, שמגיל מאוד צעיר סבל מבעיות אוזניים והוא נפל בהכנות לטיס ובכל זאת היה מאושר שהוא התקבל לשריון, הוא שמח להגיע לחיל הזה. הוא התאהב בטנקים וכל החדר שלו היה מלא תמונות של טנקים".

וכאמור, אחרי חתונה נצח ורעייתו קורל טסו לירח דבר בתאילנד והם היו אמורים לחזור בסוף אוקטובר. "בבוקר ה-07.10 החיילים שלו עדכנו אותו באירועים, ביקשנו ממנו שיישאר ולא ימהר לחזור אבל נצר כמי שתמיד בחר את הדרך שלו החליט לחזור. הוא שלח הודעה שהם תפסו טיסה, הוא הודיע שהם משאירים אצלנו את הכלבה שלהם והוא יוצא למילואים".

במהלך המלחמה שניים מחבריו הקרובים של נצר נפלו בקרב, זכריה פסח הבר ויאיר כץ: "זכריה היה אבא ל-3 ילדים ובגלל שהוא לא יכול היה להגיע להלוויה הוא נסע ביום שישי לירושלים לנחם. רעייתו של זכריה, טליה, הקליטה את השיחה והוא דיבר שם על אהבת האדם ואהבת הארץ ואמר שאדם משאיר אחריו זיכרונות וערכים ולאורם צריך ללכת וההרגשה הייתה שהוא השאיר לנו בעצם צוואה".

על השיחה האחרונה סיפרה שחר: "ביום שבת כשראינו שנצר עמוס עשינו איתו שיחת וידאו. הרגשנו שזה לא מתאים ואמרנו לו שעוד שבועיים הוא בבית ונפגש. היום אני כואבת את זה אבל ראיתי אותו בווידאו והוא לא אמר לי מה הוא הולך לעשות למחרת".

ובאותם ימים אחרי שהמ"פ נפגע נצח לקח על עצמו את התפקיד: "באותו וידאו ראיתי את נצח שמח וצוחק אחרי שכמה ימים לפני זה הוא התקשר ואמר שהוא צריך לבכות והקשבתי לבכי שלו על חברים שלו שנפלו. נצר אמר שמבחינתו אבות לילדים חוזרים הביתה והתפקיד שלו זה להחזיר אותם הביתה ושהוא זה שלוקח את תפקיד המ"פ אחרי שהוא התנגד לתפקיד הזה. במלך השבועיים שהוא היה בתפקיד אירע תמרון קשה, מארב של מחבלים בבניין רב קומות וטנק שנסע לפני נצר נפגע והושבת. נצר שאל אם הם בסדר וכולם שלמים והם אמרו שכן. הנהג של נצר נסע למקום כי חשש מאפשרות של חטיפה או טיל שיפגע בטנק שעמד בלי לנוע. במהלך הניסיון להגיע לטנק הטנק של נצר ספג RPG ונצר נהרג. אני יודעת בוודאות שכל החלק הימני שלו נפגע, הראש שלו היה שלם. נצר היה חתום על תרומת איברים כשהגעתי לראות אותו ראיתי שהעיניים שלו תפורות ושאלתי למה זה ואמרו לי שזה מתרומת האיברים, לא שאלתי למי הם נתרמו וגם לא על השאר. הסתכלתי עליו ואמרתי לו 'הבטחת לי שתחזור, עמדת בכל ההבטחות אני מחכה לך' וחיכיתי לו".

על הבשורה הקשה על נפילתו סיפרה: "בערב שלפני קורל אמרה לי להתפלל חזק כי היא ידעה שיש תמרון. אילן נכנס הביתה והוא שכח את הנייד באוטו וכשהוא יצא להביא את הטלפון הוא פתח את הדלת ועמדו שם שלושת מבשרים. אז הייתה צרחה של אילן כשהוא ראה אותם ואז הצרחה שלי. אני לא תפקדתי במהלך השבעה, הייתי עם אינפוזיה להרגעה בדיעבד ברוב הזמן הייתי במיטה בבית".

לנצר היה צלצול ייחודי בנייד של שחר, שירו של משה פרץ "גיבור של אימא": הצלצול הזה נשאר מאז צוק איתן, 'גיבור של אימא' וכשאתה מתסכל על מילים זה שיר עם המון כאב. אני לקחתי רק את הקטע של 'גיבור של אימא אתה תמיד תהיה לי מלך העולם' אבל היום השיר הזה נוגע בי במקומות אחרים. הוא הושמע באזכרה שלו וזה נוגע לי בבטן הכי רכה, איך יכול להיות שאני כמורה לספרות שמתי לנצר את הצלצול הזה".

"יש כאב עצום, אנחנו מנסים ללכת לאורו ולצמוח מהכאב אבל אדווה, אחותו של נצר, אמרה השבוע משפט מאוד קשה "אולי אם הוא היה צמח היה לנו אותו, היינו נוגעים בו ומדברים איתו" ואז אילן ואני אמרנו לה לא, שאלה לא החיים שנצר היה רוצה, נצר הוא איש של מעשים ואנשים אי אפשר שיסובבו אותו לימין ושמאל. נצר הוא אקסטרים וחיים".

"אנחנו הולכים לחתונות של חברים של נצר הם בקשר ובאים לבקר, הם מתקשרים אלינו כי הם יודעים שב-1.9 נצר היה מתקשר לפני פתיחת שנת לימודים ובסוף שנה. הם רוצים להגיע בסופי שבוע אבל בסופי שבוע אנחנו בורחים מהבית כי סופי שבוע זה הכי קשה".

במהלך שירותו מפקדיו וחבריו לגדוד המליצו על להעניק לנצר צל"ש, שחר: "אני חייבת לציין שבעיני כול הלוחמים כולם הפצועים בגוף ובנפש, אלו שחזרו הביתה ואלו שאינם ראויים, ובטח 915 הנופלים בהגנתם על המולדת".

• בימים אלה מקימה המשפחה מרכז קהילתי טיפולי לזכרו – מקום שייתן חיבוק ותמיכה לאלו שהחיים השאירו בהם צלקות. זהו מפעל חיים שממשיך את דרכו: לראות את האדם שמולך, לתת לו יד, ולהזכיר לו שהוא לא לבד. כדי שנוכל לפתוח את הדלתות ולהתחיל לרפא – אנחנו צריכים אתכם. כל תרומה שלכם היא לבנה במבנה התקווה. כל שקל – הוא סיפור חדש של ריפוי. הצטרפו אלינו, והיו חלק ממשהו שגדול מהחיים – בדיוק כמו נצר.

כנסו ללינק לסייע

https://giveback.co.il/project/81225

חשבון עמותה
מס בנק 31 בינלאומי
מס סניף 002 טבריה
מס חשבון 709654 "נצר לעולם" ( ע"ר)