"היו לילות שהיה קשה להירדם והתמונות היו כל הזמן בראש, אני הייתי לידו כשהרימו אותו לאמבולנס"

משפחת פופקו קיימה אתמול אירוע זיכרון לציון שנה להירצחו של ניר ב-30.07.2024. ניר, שהתגורר בקיבוץ הגושרים נהרג בפתח ביתו מפגיעה ישירה של רקטה ששוגרה מדרום לבנון במהלך המלחמה.

סבו, אורי דימנד (84) סיפר: "ניר נשאר תמיד בלב, בהתחלה היו לילות שהיה קשה להירדם והתמונות היו כל הזמן בראש, אני הייתי לידו כשהרימו אותו לאמבולנס. כל השנה עסקתי בנושא ההנצחה והקמת האתר שינציח אותו וזה נתן לי את האפשרות להתמודד".

"הקיבוץ כולו היה מפונה, ניר בשלבים הראשונים גידל כלב והוא היה נכנס לפחדים והם התפנו גם עם המשפחה ואני נשארתי בקיבוץ. אחרי כמה שבועות הוא לא הרגיש בנוח מחוץ לבית והחליט לחזור. אני מהדור שעבר את כל המלחמות כולל מול הסורים, לא מפנים יישוב על קו גבול וזה העיקרון שליווה אותי. ניר כל הזמן היה מסייע לי בכל דבר, היינו לב אחד. המקרה הזה הוא מקרה מצער מאוד וגורלי בצורה בלתי רגילה. הוא יצא בבוקר מהבית והלך לכיוון המינימרקט, הספיק לשוחח עם השכנה שלו ובחזור לבית התחילו טילים ואזעקות והוא היה ממש ליד הבית וספג את הפגיעה. הוא לא הספיק להיכנס לדירה, זה קרה כמה מטרים מהכניסה לדלת".

"ביום האירוע ישבתי עם אשתי לאכול ארוחת צהריים ושמענו את הנפילות ואז אזעקות. היו 3-4 נפילות, 2 מהן בתוך היישוב. קיבלנו טלפון בהול מהבת שלי שהייתה נחרדת וביקשה שניסע מהר לניר כי היא שמעה שהטיל נפל שם. עליתי על הקלנועית ולא חשבתי על משהו חמור, חשבתי שאני הולך לתת את השירות לבת שלי שתהיה רגועה. אבל כשהגעתי למקום ראיתי את מה שקרה, היה שם אמבולנס, כיתת הכוננות והלב התחיל לשקשק. ראיתי מישהו שוכב על הרצפה וזה היה ניר כשהכוח מנסה להחיות אותו. הוא נפגע מרסיס אחד קטן בראשו".

על המצפה שהוקם לזכרו של ניר ונכח אתמול סיפר אורי: "אני איש טבע, כל השנים הייתי ועסקתי בטבע לקחתי על עצמי את הטיפול בנחל קורן במלחמה ב 2006 נפל שם טיל ושרף את כל הנחל. עד 2012 שיקמתי ושתלתי עצים והיום זאת חגיגה של נוף וטבע וכל דבר שעשיתי שם בהשקיה והשתילה הוא היה איתי. החדרתי לו את כל הנושא של הטבע, קראו לו כאן ילד הטבע".