אופק בכר התגייס ליחידת אגוז ועבר את מסלול ההכשרה בהצלחה. אומרים עליו שתמיד היה מרים את המורל בזמנים הכי קשים כי היה חקיין מצוין. אדם נחוש וקפדן. לאחר מכן יצא לקורס מ"כים והיה מפקד, סמל ואף יצא לקורס קצינים. לאחר שהיה מפקד צוות, עבר להיות קצין מבצעים. הוא יזם ותיכנן המון מבצעים, אפילו קיבל תעודת הצטיינות על תרומתו לביטחון המדינה.
אודי בכר, אביו של אופק: "כשהתחילה המלחמה הלכתי למשפחות שכולות, בשמו של בני. עברתי בהמון בתים ברחבי הארץ, אבל לא דמיינתי שזה ירדוף אחרי. אנשים לא מבינים את זה. אנשים לא מבינים שיש פה משפחות שחרב עליהן עולמם".
אופק נפל בלבנון באוקטובר 2024: "אופק היה הקטן. יש לו עוד אח ואחות וקשה להם מאוד. משרד הביטחון לא דואג לאחים החיים שצריכים להמשיך את החיים לבד. ההורים נחלשים נורא. אבל חייבים להמשיך, ואנחנו מנציחים אותו, זה נותן מעט כוח".
"הצטרפתי למיזם שמאכיל חיילים לפני שהבן שלי נפל, וזה נהיה על שמו אחרי שהוא נפל. מי שמזמין אותנו אנחנו באים. זה מה שגורם לנו להמשיך. כשאני רואה חיילים זה ממלא אותי. אני מרגיש שכולם ילדים שלי. אני לא יכול להחזיר אותו אז זה מה שאני עושה".
"את אופק הכירו הרבה. כל יחידות הצבא, תמיד הכירו אותו. אופק עשה שבע וחצי שנים בצבא והיה לוחם ועשה מבצעים עוד לפני שהתחילה המלחמה. הוא תכנן פעולות, ומה שקרה בצפון זה הרוב היה מהיחידות שלו. ב 7 באוקטובר הוא טס לכפר עזה ונפצע, חטף 2 כדורים לכתף ובלילה הוא חזר להילחם עם יד אחת".
"הספר שאנחנו כותבים הוא ספר ילדים על ילד שאהב בעלי חיים ואנשים. יש בזה הרבה הכנה לחיים. אופק היה מחובר לבעלי חיים מאוד, והספר "חבורה עם אופק" מנציח את אהבתו לבעלי החיים ולבני האדם".
