עומר בירן: "היה ברעי משהו מלאכי. הדם שלו הוא חלק מכתיבת החוזה והאמון שנבנה בין צה"ל לאזרחים שנשרף בבוקר ה-07.10"

שנתיים למלחמת ה-07.10: "בתור ילדים היינו הולכים לטקסים ביחד ושומעים את השמות והרגשנו קשורים ללוחמים שנופלים כי אנחנו משפחה מאוד צבאית של לוחמים. לצערי השנה גם השם של אחי הקטן והאהוב התווסף לרשימה של הגיבורים האלה וזה הפך אישי מאוד", מספר עומר בירן, אחיו של סרן רעי בירן, מפקד צוות בסיירת גולני, שנפל במהלך תקרית ברצועה ב-10.07.2025 והוא רק בן 21 בנופלו.

בירן ז"ל שנפל לפני שלושה חודשים הניח אחריו הורים ושני אחים ועשרות חברים שעדיין מנסים לעכל את האירוע. לצד סיפורי הגבורה שבהם לקח חלק בחייו לאחר נפילתו התפרסמו לא מעט שחשפו מי היה רעי כאדם, בין אם ההחלטה לחתום על כרטיס אד"י לתרומת איברים ובין אם מכתב ההמלצה ששלח לנשיא שיעניק חנינה ללוחם גולני.

עומר בירן, אחיו הבכור של רעי סיפר: "אנחנו בשלבי העיכול וההבנה שהוא לא כאן ובעיקר מתמודדים וממשיכים בשגרה עד כמה שאפשר. מהרגע שרעי נפל היה לנו מאוד חשוב כמשפחה שהשם שלו ייזכר כמה שיותר כי הגיע לו, המטרה שלנו הייתה מהרגע הראשון להמשיך את המורשת והערכים שלו. הוא היה גבר ערכי שהיית מתאהב בו בשניות. היה בו משהו שמייחד אותו, משהו מלאכי וזאת המשימה שלנו להמשיך אותו הלאה".

"שבועיים לפני אני הרגשתי על עצמי בזמן מלחמה שהולך לקרות לי משהו, זאת הייתה הרגשה שלא הרגשתי אף פעם. אבל עברו שבועיים ויצאתי מעזה והוא נכנס לרצועה. אחרי שהודיעו לי שהוא נפל הדבר הראשון שרציתי זה לקבור את הראש, לבכות ולשמוע מוזיקה עצובה. הקשר בנינו היה כמו דוד ויהונתן רק באחים, אהבה של הערצה".

היה חשש שהסיפור שלו לא יעלם בתוך שלל הסיפורים?

"היה לי ברור שככל שממשיכים להעמיק בתמרון בעזה יהיו עוד שמות ו'הותר לפרסום', היה חלון זמן שידעתי שצריך לשים את אחי בתודעה ואני שמח שזה קרה כי יש הרבה אנשים היום שמזהים את השם והתמונה ומכירים אותו".

על התקרית שבה נפל רעי סיפר עומר: "זאת פעילות שגרתית בעזה וגם אני עשיתי אותה, פיצצו מבנה והם היו במרחק ביטחון – זאת לא תקלה. רעי עמד עם חוליה בחוץ כדי לשמור שמחבלים לא יגיעו לכלים של צה"ל ויפגעו חיילים, הוא חטף רסיס והחיילים שהיו איתו לא נפגעו".

"אם היו רואה דינמיקה וחיבוק בנינו זה לא משהו רגיל וכך גם עם אחותי הקטנה, גדלנו כמשפחה על אהבה והערך המשפחתי וכל אחד שם את השני במקום הראשון. ברור שאם הייתי בשטח והאבק של עזה ומציאות מלחמה הייתי קופץ פעם אחרי פעם רק כדי להבטיח שהוא יהיה פה".

ל אירועי ההנצחה סיפר: "יהיו הרצאות על מנהיגות וקשר בין אחים להגיע ולשמוע על הקשר של האחים ומי שחושב שהילדים שלו לא מספיק בקשר טוב שיגיע לקבל חיזוק. אני רוצה להעביר את ערך המשפחה וערך האחים. יש גם ריצה גדולה לזכרו באגמון החולה ואירועי ספורט נוספים".

על המלחמה אמר: "ב-07.10 החוזה בין צה"ל לאזרחים נשרף ובשנתיים האחרונות צה"ל עבד על להחזיר את האמון הזה ולכתוב אותו מחדש. לצערי הדם של רעי הוא חלק מזה ואחת הנחמות שלי זה שרעי האמין במשימה. חמאס לא עשו את זה באופן ישיר את מה שקרה לו אחרת הייתי חוזר לרצועה מהר מאוד. הגוף שלו היה שלם היה לי שעה וחצי להיות איתו בפעם האחרונה וזה נתן לי נחמה"

ומה אומרים לו?

"ראיתי כל כך הרבה גופות לצערי אבל להיכנס למקום סגור ולראות את אחי בתוך ארון עטוף בדגל ישראל כשהוא מושלם ויפה והתקרבתי אליו ופתאום הוא קר כשהוא הילד הכי חם. אתה רק מחבק אותו ומנשק אותו ומשחק לו בזקן כמו שהוא אהב ואומר לו תודה. את רעי עניין רק נושא החטופים, לא עניינה אותו פוליטיקה ומי שחושב שיש ימני או שמאלני בשדה הקרב טועה, בשדה הקרב כולם יחד, שכולם יבינו שאנשים הקריבו את החיים שלהם וצריך לייצר משהו מעבר ולא צריך לחזור למריבות".

עומר בירן, שופט כדורגל בליגה הלאומית, חזר אחרי כמה שבועות כבר לפעילות: "שבועיים אחרי שרעי נפל היה כנס קיץ הכנה לעונה ולא היה לי ספק שבשבילו ובשבילי והתשוקה הזאת שלנו של אהבת הכדורגל שאני הולך. הכדורגל זה שעה וחצי שאני מתנתק מהכל ולא חושב עליו שאני טס מעל הכל. אני עושה את זה בשבילו כמו שאני עושה את זה בשבילי כי החיים חזקים".

כשאתה מגיע למשחקים יש את מי שלא יודע איך לגשת, איך התחושות?

"אני מצפה ממי שאוהב אותי שיתייחס אליי רגיל וישאל את השאלות הקשות, בלי סיסמאות של הזמן יעשה את שלו כי זה לא עוזר וזה מרחיק. לשאול ולהתעניין מי היה רעי ולבקש לשמוע עליו ועל התקרית זה נותן לי להרגיש בנוח. אל תלכו על טיפות אנחנו מעדיפים שתתייחסו אלינו רגיל"

אם רעי היה איתנו היום מה הוא היה עושה ביום שאחרי המלחמה?

הוא היה אמור לסיים תפקיד ולהמשיך בקבע לקורס מ"פ, הוא חשב אחרי זה באזרחות לעסוק בנושאים שקשורים לנדל"ן, והוא היה מטייל בעולם את הטיול הגדול שהוא לא הספיק לעשות".