"אם הייתי יכול הייתי קופץ על הרסיס הזה וחוטף אותו בשבילו. הלוואי שהוא היה עכשיו מדבר בראיון הזה עליי"

ביישוב שורשים עדיין מנסים לעכל את האסון שאירע ביום חמישי האחרון בחאן יונס במהלכו נפל סרן רעי בירן בן ה-21. רעי, היה מפקד צוות בסיירת גולני שהוא נפל במהלך פעילות מבצעית.

אחיו, עומר בירן שוחח היום עם חיים הכט בתוכנית "מדברים ברדיו" וסיפר: "אחי היקר והאהוב היה מלח הארץ, התחנך בעמק יזרעאל. זאת אבידה גדולה מאוד לנו כמשפחה ולעם ישראל. העם לא הכיר אותו, אבל אני רוצה להזמין את מי שרוצה שנחזק אותו שיבוא אלינו לשמוע על רעי, ויראו מה זה ערך משפחה, אהבת העם. מקווה שהדם של אחי יהיה ראוי, שעם ישראל יהיה ראוי. שנמשיך קדימה".

"אני בעצמי לוחם מילואים פעיל עשיתי מעל ל-350 ימי מילואים וביום ראשון האחרון יצאתי מעזה בשעות הלילה ורעי נכנס בשעות הבוקר. לרעי היה צוות שהוא פיקד עליו, שכולם העריצו אותו כשאני מחבק אותם אני מרגיש שאני מחבק אותם. מה שייחד את רעי ממפקדים אחרים זה שהוא לא התייחס לדרגות, זה לא מה שסוחף. מה שסוחף זה ערכים דיבור בגובה העיניים. המשימה הקדושה של החזיר את החטופים הביתה זה מה שעמד לנגד עינו. רעי בחיים לא עירב פוליטיקה הוא לא ראה חדשות כי הוא לא רוצה להידבק בזה, הוא עשה את זה רק למען החטופים, המשפחה ובת הזוג שלו ולעם ישראל כולו".

"אני מזמין את כולם להגיע אלינו, לראות תמונות של רעי, להסתובב בבית ובחדר שלו, לפתוח את כל המגירות שלו לראות שאין שם בגדים של בחור צעיר רוב הבגדים הם בגדי צבא. אנחנו משפחה צבאית, אבא של סגן אלוף במיל', דודים שלי סגני אלופים. אני אישית ויתרתי הרבה על דברים כדי להיות לוחם".

"רעי חטף רסיס בעורק הצוואר, הוא הרגיש את הנשימות האחרונות שלו ואמר: "כוס אמק אני לא מאמין שאני נופל" וכמה שניות אחרי זה הוא פשוט נפל.  אם הייתי יכול הייתי קופץ על הרסיס הזה ומביט לו בעיניים והייתי חוטף את הרסיס הזה בשבילו. הלוואי שהוא היה עכשיו מדבר בראיון הזה עליי, הלוואי".

"הצוות שהוא פיקד עליו הגיע להלוויה ואם הלא היו מפנים אותם בכוח הם עוד היו שם. החיילים שלו אחרי הלוויה עלו לאוטובוס וחזרו לתוך עזה. אנחנו מחזקים את הצבא, ככה חונכנו, לגבי המקרה של רעי מה שהצבא עושה כרגע אלה פעולות שאמורות להכין את השטח לשלב הבא כדי לבודד את מחבלי חמאס הארורים כמה שאפשר כדי להפנות צירים לוגיסטיים. מפוצצים כרגע מבנים כדי שאפשר יהיה לעבור. לא מעניין אותי כרגע מה קרה באירוע, זה שאני יודע שרעי היה ראשון מבין לוחמים שלו, שחייל שלו עמד לידו ולא קרה לו שום דבר והוא זה שחטוף את הרסיס ונפל – זה מה שהוא היה מעדיף שיקרה. רעי אמר לחיילים שלו בשיחה הראשונה שלהם "אני נכנס ראשון כי אני לא מוכן שאף אחד מכם יקרה שום דבר".

על המכתב שהשאיר למשפחה אמר: "כעסתי עליו מאוד שהוא כתב מכתב, ביקשתי ממנו שלא יכתוב שום דבר. אם הייתי מקבל את המכתבים האלה לפני הייתי מוחק אותם, אני לא כתבתי כי לא השארתי מקום לאופציה שאני לא אחזור. המילים שהוא כתב הן מילים מצמררות, שאנחנו הדם שלו ושהוא עושה את זה בשביל עם. שאם הוא לא כאן שנדע שהוא גאה, שהוא הוביל את החיילם שלו".

רעי ז"ל היה חברו הטוב של ריף הרוש שנפל בקרב בחאן יונס לפני כשנה. אביו של ריף, אבי הרוש: "גורל אכזר, לא מצליח להבין מה קרה פה בסוף השבוע האחרון. כששמעתי על רעי אותן רגשות של פעם עלו, זה מעציב, מכאיב ומעלה כל כך הרבה רגשות".

"בסביבות בשעה 5:15 לפנות בוקר התעוררתי ל'פוש' עם שמו של רעי. הערתי את אשתי שאלתי אותה אם אנחנו מבנים שזה רעי שגדל אצלינו בבית. לא נתפס. מצאתי את עצמי מתקשר לאבא של רעי ב 6 בבוקר. להגיד כמה אני מצטער וכואב. בכינו יחד,  מצאתי את עצמי נוסע חזרה לעמק, זה היה יום מטלטל".

האם אתה חושב שאנחנו כאזרחים עושים די כדי לעצור את המלחמה?

"אין ספק שקורים פה דברים איומים. 890 חיילים וחיילות וזה לא הסוף. אני חרד. הסתכלתי על החיילים שהגיעו להלוויה של רעי בפחד. הפחד כי גדול שלי אחרי שריף נהרג היה לגבי החברים הטובים שלו ועכשיו זה קרה. אני רוצה שיחזירו את החטופים ואני רוצה למגר את החמאס. סיטואציה מורכבת. הילדים האלו עם ערכים כאלו שהם מבינים שהם הולכים לשמור על המדינה".

"סיפרתי לריף על ההלוויה של רעי על התחושות שלי. לרגעים מסוימים חשבתי שאני קובר אותו שוב. ביקשתי ממנו שיחבק חזק את רעי ושישמרו עלינו. ביקשתי מהם סליחה".

כולם אומרים "הלוואי נהיה ראויים להם. צריך לעשות, לא רק להגיד. רעי וריף היו כל כך צעירים, הם היו מקימים משפחות והיו אבות מדהימים וזה חבל. רק שלא ישכחו אותם".