"אתה מפחד שהלב יעוף לך מהגוף מרוב התרגשות, הלחץ דם בשמיים": איתן גונן נזכר ברגעים שלפני השבת ביתו, רומי

רומי גונן שוחררה משבי חמאס לאחר 471 ימים, עברה מאז שלושה ניתוחים, ומתחילה לחזור לחיים. אביה של רומי, איתן, סיפר בתוכנית מדברים ברדיו על התחשות שעברו עליו לפני שיבת ביתו מהשבי, ועל רגעי ההמתנה מורתי העצבים.

מה עובר על משפחה שהרגע המיוחל מרוחק שעות ספורות?  

"זה מחזיר אותי ל- 19 בינואר. שרומי דורון ואמילי בדרך חזרה הביתה, פרצנו בבכי היסטרי חיכנו כל כך הרבה זמן לטלפון הזה אנחנו קיבלנו את זה בהפתעה מוגמרת. ספרנו כל שניה, כל דקה היינו בטלפון וקשה לנשום, אתה רוצה לראות סוף סוף את התמונה של היקר שלך שהם בארץ ועברו לידי צה"ל. אתה מפחד שהלב יעוף לך מהגוף מרוב התרגשות, הלחץ דם בשמיים".

"אני בצמרמורות מיום חמישי שיצאה ההודעה שיש הסכם. אני בקשר עם חלק מהמשפחות מהצפון, משפחת אהל, משפחת אנגרסט. אני פוחד להתקשר אליהם כי אני יודע שהם בלחץ. שכל ה 20 יגיעו לישראל על רגליהם".

מה התחושות של רומי?

"אני מאמין שכל השבים מרגישים את אותה הרגשה אבל זה ברור ומובן, עכשיו אחרי שה-20 יחזרו ובמיוחד כשהיה לה קשר לחלק מהחטופים אנחת הרווחה תרד ואולי כל המדינה תיכנס לפורמט שפוי יותר".

לאן תובילו אותנו?

"אני משוכנע שנוביל את המדינה למקום יותר טוב. בזכות הערבות ההדדית שנוצרה בעל כורחנו, הפכנו למשפחה אחת גדולה. יש לי היום עוד 251 חברים במשפחה.  אנשים עברו פה מרוץ מכשולים מטורף והיום אנחנו מגיעים לישורת האחרונה. אני מקווה שהם ישוחררו עוד היום, אבל החל מהיום אנחנו נכנסים לסוג מחדש של הבנה מה חשוב ומה לא".

 האם יש ניסיון של הממשלה למחוק את מה שקרה?

"גם אם ינסו לא יצליחו, יש עשרות אלפי מילואימניקים שמשרתים והמשפחות של החטופים והשכולות לא ניתן יהיה למחוק את זה, חבל להם על הזמן כי רואים להם הכל. כל ניסוין כזה יהפוך להיות ביזיון יותר גדול.  הפחיד אותי לאורך הזמן שיש נגיעות של פוליטיקה שנכנסה לכיכר והכיכר הזאת היא כיכר החטופים. אני רוצה לשמור על כיכר החטופים שאני מקווה שיקראו לה כיכר השבים וזה מקום קדוש ולא צריך לשמוע שם מילה אחת פוליטית. יש 2 רחובות משם את רחוב קפלן שיעשו שם מה שרוצים".

"צריך דך חדשה של תמיכה בכל אלה ששבו והמשפחות שהיקר שלהם חזר כחלל, אלה מעגלים גדולים שצריכים עזרה. אנחנו 8 חודשים מאז שרומי חזרה עדיין לא מעיזים לדבר איתה על זה. תופת זו מילה עדינה".

"בשיקום של רוני ראית כל כלך הרבה חיילים ששבו בשדה הקרב בלי איברים, אבל כשהם ראו את רומי וידעו שהם נלחמו למען השבת החטופים למרות הפציעה- היה בהם אושר. איזה עם מדהים יש לנו".