06:00
"אבא שלח הודעת פרידה: "ילדים אני אוהב אתכם, אנחנו לא נצא מזה"
שי שלו ז״ל, בן 50, בעלה של אילת ואב לארבעה, שקד, נוי, גפן וסתיו, גדל והתחנך בקיבוץ בית קשת והקים את משפחתו באחוזת ברק שבעמק יזרעאל. שי היה איש של אנשים, אב מסור ואהוב, שאהב את החיים, את המשפחה, את החברים ובעיקר את המוזיקה. במשך השנים הפך את אהבתו למוזיקה לקריירה כדיג׳יי ומפיק מסיבות טראנס.
ב־7 באוקטובר 2023 בילו שי ואילת במסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים. עם תחילת מתקפת המחבלים הם ניסו להימלט מהמקום, אך נאלצו להיפרד במהלך המנוסה. אילת הצליחה להסתתר ולהינצל, בעוד שי נותר בשטח המסיבה, שם הושיט עזרה לפצועים והתריע על הימצאותם של מחבלים. זמן קצר לאחר מכן הוא נורה למוות. שי נרצח באותו בוקר, והותיר אחריו משפחה, חברים ואנשים רבים שזוכרים אותו בזכות שמחת החיים והלב הגדול שלו. שקד, ביתו של שי, מספרת ב"מדברים ברדיו":
"הסיפור של ההורים שלי קשה לעיכול ואנחנו עוברים כל יום מחדש תהפוכות עם זה. אנחנו שמחים שיש אנשים שזוכרים ומנציחים את אבא שלי והגיבור שהיה ואמא שלי שהצליחה לשרוד ואנחנו נאחזים בתקווה הזו".
"הם ניסו תחילה לברוח עם הרכב לכיוון הכביש אבל היה צוואר בקבוק שלא אפשר להגיע לכביש אז הם הסתובבו וחזרו לשטח החפ"ק. סביב השעה 08:30 התחילו יריות לעבר השטח של החפ"ק אל עבר המבלים, שרובם כבר לא בחיים. ההורים שלי התחילו לברוח לשדות. במהלך הריצה שלהם אמא שלי רצה קצת יותר מהר והצליחה להגיע לכביש ולעבור אותו, אבא שלי כשהוא הגיע לכביש הוא שם לב שחוליית מחבלים שהגיעה על טנדר לבן התחילה לירות לכיוון המבלים שעברו את הכביש, לכיוון אמא שלי. בדרך הזו הם התפצלו".
"כשהם ראו את חוליית המחבלים אבא שלי קפא והיא צעקה לו "שי שאני בורחת, שי הילדים בבית, בוא תמשיך לרוץ". היא לא חשבה שהיא עוזבת אותו, היא חשבה שהוא מאחוריה. אבא שלי קפא ולא הצליח לרוץ כי הוא ראה את מה שהיא לא ראתה. היא שמעה את המחבלים שהם יורים עליה אבל היא לא ראתה את זה, אבא שלי ראה את זה ואם הוא היה ממשיך לרוץ היו פשוט יורים בו. בהחלטה מושכלת הוא חזר לחפ"ק, הוא חזר אחורה לאיפה שהם היו בהתחלה ואמא שלי המשיכה לרוץ ולצעוק לו ואז היא שמה לב שהוא כבר לא מאחוריה. זה בשבריר של שניה".
"כשאמא שלי ראתה שאבא שלי כבר לא באופק היא ניסתה להתקשר אליו אבל לא הייתה לה סוללה. היא קיבלה ממנו הודעה "הטנק מגיע, תישארי איפה שאת". אבל היא הייתה בשטח כל כך פרוץ שהיא הבינה שהטנק לא יגיע לשם. היא עלתה על רכב של בחורה שהצליחה לחלץ הרבה מהנובה והם נסעו טיפה יותר רחוק וניתקלו עוד פעם בצוואר בקבוק והבינו שיש יריות סביבם. הם ירדו מהרכב. כשאמא שלי התחילה לברוח היא ראתה עוד וואן של הסעות. היא רצתה להתחבא שם וראתה ילדים ממש מפוחדים בפנים. הייתה לה תחושה, ממש כמו מלאך שאמר לה באוזן "תרדי מהוואן הזה", ככה היא אומרת. ברגע שהיא ירדה מהוואן והמשיכה לרוץ לשדות, מחבל זרק רימון לתוך הוואן והוא התפוצץ. היא המשיכה לרוץ והגיעה לפרדסים ושם איבדה את הכרה עד השעה 14:00 בצהריים".
"בזמן הזה אבא עוד היה זמין, הוא אמר לנו שהוא לא יודע איפה אמא ושאבד הקשר איתה בזמן הריצה, שהם התפצלו בלי לשים לב. עשר דקות אחרי זה הוא שלח הודעה בקבוצה "ילדים אני אוהב אתכם, אנחנו לא נצא מצא. יש יריות בכל מקום, תשמרו על עצמכם". ממש רשם הודעות פרידה".
