המלחמה באיראן והשלחותיה גובות מאיתנו שעות שינה רבות: קושי לישון אחרי אזעקה, חרדה ולחץ שמשפיעים על איכות השינה, המאבקים להרדם, וכמובן- גלילה בסלולרי. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לשפר את המצב? ד"ר עופרה פלינט ברטלר, מומחית לדפוסי שינה, חוקרת ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובאוניברסיטת חיפה עם כמה טיפים לשינה טובה יותר.
"בלילה אנחנו נלחמים במזיקים, באויבים, זה הזמן שהגוף מתקן את עצמו. במהלך היום כשאנחנו ערים, כל האנרגיה הולכך על התפקוד. אנחנו גם גדלים בלילה כי הורמון הגדילה מופרש בלילה. לשינה יש פונקציות שמשפיעות עלינו בכל המישורים, הפיזי, הנפשי הקוגנטיבי".
איך אפשר לתקן מנגננון שינה?
"הקו הטיפולי הכי מומלץ הוא טיפול קוגנטיבי התנהגותי-CBTI למשל, הוא מאבחן את ההיבטים הקוגנטיבים של חוסר שינה. זה נוגע למספר תופעות, ביניהן: קושי להרדם להרדם, שינה לא איכותית, או יקיציה מאוד מוקדמת ועוד.
ובלי טיפול? יש מה לעשות?
"כדי להרדם אנחנו צריכים למלא שתי פונקציות: 1. שנהיה מספיק עייפים, ופעילות גופנית מומלצת גם בזמן הזה. דבר שני: אנחנו צריכים מספיק הורמון מלטונין, כלומר הורמון החושך. אחד מהדברים שהורסים לנו את הדבר הזה הוא האור הכחול שנפלט מהמסכים. את זה אפשר לפתור בקלות. לשחק עם הכפתור של הבהירות ולהנמיך אותה, או להעביר את הפלאפון למצב חשוך. אפשר גם להשתמש בטכניקות של הרפייה: צליל, דמיון מודרך, ריח ועוד".
ברטלר: "פעם היינו שמים את הראש והולכים לישון, היתה התנייה ברורה בין הכרית לשינה. היום ההתנייה הזו לא כלכך עובדת כי אנחנו גוללים וקוראים וכדומה. אם אנחנו רואים סרטונים או נחשפים לתוכן שמצחיק או מפחיד אותנו, אחר כך יותר קשה להתנתק. באופן כללי במקום ללכת לכדורים או אלכוההול, אנחנו צריכים טקסי שינה שיכניסו אותנו לשינה טובה. אני ממליצה על שמן לבנדר, לשים צלילים שאוהבים, להשקיע כמה דקות של הרפיית הפנים- בעיקר לעשות דברים שיעזרו למוח שלנו להוריד הילוך ולהרגע".