השקדייה פורחת: "השקד הישראלי לא מנצח במחירים לעומת הייבוא, אבל באיכות כן"

---

ט"ו בשבט מזוהה כחג של פריחת השקדיות, אך מי שמסתכל סביב לא ראה עדיין את פריחת השקדייה במלוא הדרן. ראובן בירגר, יועץ בינלאומי לחקלאים מסביר מדוע, וגם על אופן גידול השקדים ולמה ממשיכים לייבא שקדים מארה"ב.

"במטע השקדים של רמת מגשימים התחילה הפריחה, במבוא חמה כבר רואים לבן אבל זה לא שיא הפריחה. ט"ו אופייני רק לשקדי הבר, הן פורחות בט"ו בשבט. השקדים התרבותיים פורחים יותר מאוחר, הם משפחה אחרת של שקד. אמצע פברואר זה הפריחה של השקדים".

"בחורף היה בסה"כ רמת קור שמספיקה לשקדים, לא מעולה אבל מספיקה. גשם ירד מספיק, לאמצע פברואר היה מעל הממוצע, אבל ברמת הגולן חסר. השקדים קיבלו את מה שהיה צריך. הפריחה תהיה יפה. אנחנו בשנים האחרונות משאירים בתוך השורה של השקד באמצע פריחה צהובה, כי זה מושך את הדבורים, אז זה נראה כמו ציור של ואן גוך".

"מחיר השקדים לא זול אבל הוא גם קשור למחיר העולמי. הולכת להיות רפורמה. היה מכס על יבוא שקדים ואנחנו בשלבים של הורדת המכס. אנחנו התייעלנו ביבוא ובטיפול במטע. השקד הישראלי לא מנצח במחירים אבל באיכות כן. השקד הגדול – לאמריקאים יש אחוז אחד מהיבול הוא בגודל הגדול, שלנו יש ממנו 50 אחוז. להביא שקד גדול לארץ אין מאיפה ולכן בזה אנחנו איכשהו לפחות מצליחים להתקיים למרות שהמחיר מארה"ב הוא זול יותר. הצריכה בארץ היא כפול ממה שאנחנו מצליחים לייצר לכן אי אפשר לוותר על הייבוא".

על הקושי של החקלאים בגידול שקדים: " הקושי הוא במחלות ומזיקים. זה גידול של הרבה שנים בארץ, צריך לטפל בו כל הזמן. מטע שקדים הוא ל-20 שנה, לא יותר. זה מראש ככה מתוכנן. השקדייה מגיעה לשיאה חמש שנים אחרי השתילה. אחרי שלוש שנים קוטפים קטיף ראשון.