לפני כחודש כשרק התחילו לדבר על תקיפה באיראן, שוחחנו ב"מדברים ברדיו" עם שלומי קפלן , תושב קריית שמונה שהתריע כבר אז על בעיה חמורה שאין לו את היכולת להביא את ביתו עם המוגבלויות בזמן למרחב מוגן. "יש לי שלושה ילדים, אחת מהם מרותקת לכיסא כגלגלים. אני גר בקומת קרקע בגלל הילדה. אין לי ממ"ד, וגם לחדר בטחון אפשר לתת מכה עם פטיש והוא מתפרק. עוד אמר :"אין סיכוי להגיע מקלט. זה 40 שניות מהבית בגלל הילדה. והמקלט לא נגיש. מדובר על 150 אנשים על מקלט של 50 מטר. רוב השכונה אנשים מבוגרים. אם יש אזעקה עכשיו- אין מה לעשות. משתטח על הרצפה ומתפלל. אין סיכוי להגיע למקלט".
כעת מספר שלומי, כי החשש שלו התממש בסבב הלחימה הנוכחי: "כבר 10 ימים של לילות קשים. ההרגשה שלנו היא של חוסר אונים. אנחנו מופקרים. אין לי סיכוי להגיע עם בתי למקלט. ברגע אזעקה זה חוסר אונים פשוט. אני מזנק על הילדים ומתפלל לבורא עולם. למקלט אין סיכוי להגיע. הבטיחו שיהיה ביטחון, סמכתי על הממשלה. זב שבא איזה חבר כנסה ועושה הצגה- אני מזמין אותו אלי הביתה. לא ישנים בלילה, אי אפשר לעשות קניות. אני מתחרט שחזרתי לקריית שמונה. אין לי משהו נגד העירייה. הממשלה הייתה צריכה למגן את הצפון".