חוק התקשורת החדש: איך הוא ישפיע על שוק התקשורת בישראל?

מדליה סבהט | 19.07.2026


מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התקשורת, תוך התעלמות מאזהרות הייעוץ המשפטי, ועבר שינויים רבים . 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 48 מתנגדים. אך מה באמת אומר חוק התקשורת ? החוק מציע להקים את הרשות לתקשורת משודרת, כגוף עצמאי, שיאחד ויחליף את גופי הרגולציה הקיימים. על פי ההצעה, תקציבה יעמוד על 25 מיליון ₪ בשנה וינוכה מתקציב תאגיד השידור.

לפי ההצעה, תוקם מועצה לאסדרת התקשורת המשודרת, שתהיה אחראית על קביעת מדיניות הרשות. המועצה תורכב מתשעה חברים, תוך הקפדה על ייצוג מגדרי ועדתי. במקביל, תפעל ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שתעסוק באיתור מועמדים לכהונה במועצה. עד להשלמת הליכי החקיקה, המועצה תפעל ללא סמכויות אכיפה ישירות כלפי ספקי התוכן, בעוד שהרשות השנייה תמשיך להפעיל את סמכויותיה כלפי בעלי הרישיונות הקיימים ותחנות הרדיו.

קרדיט: דוברות מועצה אזורית גוש עציון

עוד מוצע לחייב ברישום במרשם ייעודי כל ספק תוכן ישראלי שעומד לפחות באחד מהקריטריונים הבאים: הכנסות של יותר מ־40 מיליון שקלים, למעלה מ־100 אלף מנויים משלמים, או מימון מבעלי שליטה בהיקף העולה על 100 מיליון שקלים במהלך שלוש השנים האחרונות. בנוסף, המועצה תהיה מוסמכת להגדיר ספק כ"בעל חשיבות מסחרית", ובמקרה כזה הוא יחויב להעמיד את זכויות השידור שברשותו לכל מפיץ, באופן שוויוני וללא אפליה.

הבוקר (א'), בג"ץ הקפיא את כניסתו של חוק התקשורת לתוקף. עם אישור החוק בשבוע שעבר הוגשו שורת עתירות לבג"ץ ע"י חברי כנסת וארגון העיתונאים. עם אישורו בכנסת, החוק יצר ביקורות רבות ברשת, ועולה החשש כי החוק מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ומביא לאי-יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית. מנגד חבר הכנסת קרעי טוען כי החוק יסייע לתחרות בין הערוצים הקיימים. קרעי, הגיב בחריפות נגד החלטת בג"ץ לדבריו, אין להם סמכות להקפיא או לפסול חוקים. לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי .