לזכר הנופלים: פרויקט מיוחד על פינות ההנצחה לנופלי ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל

שנתיים לאותו בוקר שזעזע את כולנו. שנתיים לאותו בוקר שקמנו למציאות שלא חשבנו שיכולה לקרות. שנתיים לאותו יום ששינה את המציאות במדינת ישראל, ובעיקר שינה את המציאות של משפחות רבות בישראל, שאיבדו את היקר להם מכל כשנלחמו על המולדת, בקיבוצים, במושבים ובערים אליהם חדרו מחבלי חמאס, ובמסיבת הנובה. במהלך המלחמה נפלו 913 חיילי צה"ל ו978 אזרחים נרצחו מתוכם 636 גברים ו-342 נשים.

כל משפחה או קבוצת חברים בוחרת את הדרך המיוחדת שלה להנציח את האדם היקר שאיבדו. אחת מן הדרכים היא הקמת אתרי זיכרון ואנדרטאות בטבע במיקומים שמחוברים לנופל או הנופלת בלב ובנפש. משפחות רבות מעידות כי באמצעות יצירת אותן פינות זכרון בטבע הארץ הישראלי, הן מצליחות להשאיר בחיים את המורשת של הנופלים, את אורח החיים שלהם, את הדברים שאהבו לעשות ואת הרגעים השמחים שלהם. לציון שנתיים לשבעה באוקטובר, יצאנו בפרויקט הנצחה לזכר 10 חללי המלחמה, שהקרובים שלהם הקימו לזכר הנופלים פינות זכרון בטבע הישראלי.

לזכר סמ"ר אופיר ציוני ז"ל:

רן ציוני, אביו של סמל ראשון אופיר ציוני ז"ל שנפל בשבעה באוקטובר במש"א ארז. "אופיר ישן, היה בין משמרות והוא קם ,עלה על ציוד ויצא בריצה לכיוון חוף הים. יחד עם עוד חייל הם זיהו סירת גומי נוחתת על חוף הים ועליה מחבלים, פתחו לעברה באש ופצעו את המחבלים שירדו ממנה. לאחר מכן הם חזרו לכוח ששמר על המוצב. אופיר נפגע מירי מחבל שהצליח להתגנב למוצב, ונהרג. בזכות גבורת הלוחמים המוצב הזה לא נכבש והם הגנו בגופם על כרמיה, ארז ושאר הישובים שמסביב. בבוקר שלחנו לו הודעה ואמרנו לעצמינו שזה הגיוני שהוא לא עונה כי יש מלחמה, והוא יענה שהוא יוכל. ב 22:15 דפקו לנו בדלת והודיעו לנו שהוא מת".

"מצפור אופיר ציוני פונה מכיוון קיבוץ דליה לכיוון כביש 6 במקום שניתן לראות בו שקיעות וזה מקום שאופיר מאוד אהב. שמנו שם שני ספסלי עץ, שולחן לפק"ל קפה, נדנדה ושלושה עצי זית- הסמל של גולני". ניתן להגיע באמצעות אפליקציות הניווט- "מצפה אופיר ציוני".  

לזכר רס"מ דובי כוגן ז"ל:

שקד כוגן, אלמנתו של רב סמל מתקדם דובי כוגן ז"ל שנהרג בהיותו לוחם מילואים ביחידת שלדג, בזמן פעילות מבצעית בעזה. דובי היה אומן בנפשו, בעל ידי זהב ותשוקה גדולה ליצירה. לאחר השחרור מהשירות הצבאי היה מלא בכוחות ועשייה, בנה ספסלים נוחים בנוף ילדותו, בנוף של הגליל. בקיץ של שנת 2023 עברנו להתגורר במושב נוב שבגולן. לאחר שדובי נפל, הנוער של המושב הקים פינות ישיבה קסומות במורד הנחל ובמושב. אחיו של דובי הקימו עוד שני ספסלים מסדרת הספסלים של דובי במקום מגוריהם. החיבור המיוחד של דובי לטבע, הרגע של הנחת ומחשבה והקשבה מאוד אפיינו אותו".

לזכר סמ"ר עמיחי ונינו ז"ל:

מני ונינו אביו של סמ"ר עמיחי ונינו ז"ל, לוחם מגלן שנפל בקרב גבורה בכפר עזה. "עמיחי נפל שחילץ את המפקד שלו מחוץ לכפר עזה, והוא נפגע מצרור יריות. לאחר שהוא נהרג מצאנו כתבים רבים של עמיחי. החלטנו שאנחנו חייבם להמשיך להפיץ את האור שלו. הקמנו מספר מצפים באלון מורה, ברמת ארבל ובקשת הקמנו את מצפה עמיחי לזכר עמיחי שלנו ועמיחי רובין ז"ל ועמיחי ויצן ז"ל שנהרגו גם הם במלחמה. לאבד בן זה דבר מאוד קשה, בהפצה של האור שלו אנחנו מרגישים שאנחנו מפיצים חיים, וזה מביא לנו נחמה. מקווים להמשיך את העשייה הזו לזכרו ולזכר כל הגיבורים כדי שאנחנו נוכל לחיות בארץ הזו". לאחרונה אף נחנכה פינת חמד בתוך הישוב קצרין על "שביל עמיחי" , ספסלים ודק ליד בריכת שכשוך ונחל זורם מול נוף מקסים בצל העצים. 

לזכר סמ"ר יאיר ניפוסי ז"ל:

יאיר ניפוסי ז"ל נפצע ב 1 בנובמבר 2023, הוא הוזעק ישר לעוטף עזה בשבעה באוקטובר. אימו איריס מספרת: "בתמרון הראשון יאיר נכנס עם הצוות שלו, חיל האוויר ראה אותם כמחבלים והורידו עליהם טיל. הוא שידר הרבה אופטימיות ונאבק, אך הוא נפטר מפצעיו לאחר 24 שעות.  גרים בעדי שבעמק יזרעאל, ויאיר התחנך בחינוך אנתרופוסופי בהרדוף, התחנך לאהבת האדם ואהבת הארץ, והכי טבעי שהתגייס לקרבי כמו שרצה. יאיר נולד מתוק וחייכין, אהב את הטבע את הים, לבשל, הוא נולד בחנוכה שזה חג האורות, וזה מעיד על מי שהוא".

"אנחנו בימים אלו בקמפיין מימון המונים לסלילת שביל לזכר יאיר שיעבור מעדי לכיוון הרדוף ומשם תהיה תצפית לנחל ציפורי, למעיין הסוסים שיאיר אהב מאוד לבלות שם. רצינו שהשביל יספר את סיפורו של יאיר ואנשים יוכלו ללמוד עליו".  

אתר הקמפיין: https://giveback.co.il/project/78908?lang=he

לזכר סמ"ר ענר אליקים שפירא ז"ל:

עידו ואביגיל, חברים של ענר שפירא ז"ל ממכינת "העמק": "ענר נפל בקרב גבורה ב 7 באוקטובר. היה חייל קרבי בחופשה. נסע עם חברו הטוב הרש, ומהר מאוד ענר הבין את האירוע וניהל את הקרב בידיים חשופות בלי כלי נשק מול מחבלים שזרקו רימונים לתוך המיגונית. ענר הצליח לזרוק חזרה שמונה רימונים, עד שלבסוף המחבלים ירו RPG על המיגונית והוא נהרג. הוא בגופו הציל המון אנשים שהיו בתוך המיגונית הזו. חלקם נחטפו לעזה ושבו, וזה מדהים לראות עומדים בזכותו. ענר היה אדם צנוע עם דעה מיוחדת, לא חיפש פידבק מאף אחד. הבנו שאנחנו רוצים להנציח את ענר בדרך שהוא היה מאוד אוהב. המצפה ממוקם באזור של מצפה חמדיה והדרך הנוחה להגיע אליו היא לחנות ב"צים סנטר" וללכת עד פארק צבאים".

לזכר נעמה מועלם ז"ל:

"עו״ד נעמה מועלם ז"ל נסעה למסיבת הנובה ברעים ליהנות בפסטיבל של מוסיקה ושלום ולא חזרה כי נרצחה על ידי מפלצות אדם", כך נכתב באתר שהוקם לזכרה של נעמה. רוני מועלם, אביה של נעמה שנרצחה ב7 באוקטובר: "נעמה גרה בשנים האחרונות בקיבוץ שדה נחום. כחצי שנה לאחר הרצחה חשבו בקיבוץ איך מנציחים את נעמה. עלה רעיון להקים בחורשה בשטח שהיה מוזנח אתר הנצחה. תחילה שתלו שם 28 עצים כגילה של נעמה. היום יש שם הרבה יותר. הרכב של נעמה הגיע לאתר, יש בו פסלים סביבתיים, שעון שמנציח את שעת הירצחה. ניתן לראות סרטונים על נעמה. זו פינה של חיים ושל עצב. נעמה הייתה ילדה של טבע, של מים, של גלבוע ושל מעיינות. ניתן להגיע כשכותבים "חורשת נעמה" באפליקציות הניווט".

לזכר רס"מ אלירז גבאי ז"ל:

"אלירז ז"ל נפל בדצמבר 2023 במרכז רצועת עזה, בזמן הפצצות הצוות שלו הלכו לפוצץ מנהרה, ידעו שיש אמל"ח של החמאס, וכתוצאה מהפיצוץ הוא נהרג". מספרת אימו, אביבה. "אלירז התחנך וגדל בטבריה, היה לו חשוב תמיד לשמור על הסביבה, על כבוד האדם. תמיד דיבר בשבחם של אחרים. החלטנו להקים פינה שתנציח אותו בנוף שתבליט את רצונו תמיד לדאוג לטבע. השטח הציבורי בתוך שכונת המגורים שלנו מאוד הפריע לו. תמיד אמר: "שכונה מדהימה, מקום יפה, למה זה צריך להיות מוזנח?".

"ישבנו יחד עם המכללה הקדם צבאית בתל קציר, שרצו לעשות משהו להנציח את זכרו, והחלטנו לעשות את זה. הלכנו עם התוכנית לראש העיר, והוא מיד נענה להצעה. היום יש כאן שטח מדהים. בתוך השכונה יש ריאה ירוקה בדיוק כמו שאלירז אהב: עצי פרי, צמחי תבלין ועוד".

לזכר סמל אור אביטל ז"ל:

אור אביטל ז"ל נפל בנחל עוז ב 7 באוקטובר, שריונר בגדוד 77 בחטיבה 7 של השריון, אימו אתי מספרת:  "יצאו ב 6:30 בבוקר להגן על מגונית שהשהו בה 20 אנשים לא חמושים והסתתרו. בסביבות 7 בבוקר הטנק נפגע פעם ראשונה, הם הצליחו לגן על המגונית, אך הטנק נפגע שוב ואור נהרג במקום. לאחר מכן הייתה הפגיעה שלישית. במשך חמישה ימים חיפשנו אותו, וביום רביעי בבוקר באו להודיע לנו. לא הצליחו לזהות אותו כי הוא עלה לטנק ללא דיסקית וללא נעליים כי הוא ירד משמירה" אור נלחם לשרת בקרבי לאחר שבצו הראשון קיבל פרופיל נמוך, אך הוא לא ויתר על חלומו להיות לוחם. "אנחנו תושבי הגולן ואור מאד אהב את האזור.  הוא רצה לעשות את שביל הגולן כשישתחרר. החלטנו להנציח אותו והקמנו מצפה בשם נקודת אור ביציאה מהקיבוץ (מרום גולן). כדי שאנשים שעושים את שביל הגולן יוכלו להנות מהמקום. המסר החשוב הכי שלנו- הוא ללכת בעקבות אור ולעשות את מה שאתם מאמינים בו, כפי שאור הלך בעקבות חלומו".

לזכר סמ"ר תומר יעקב מזרחי ז"ל:

שרית מזרחי, אמא של סמ"ר תומר יעקב מזרחי ז"ל: "תומר נהרג ב7 באוקטובר בקרב על הגנת המוצב סופה, ועל הישובים סופה חולית וניר יצחק. היה לוחם בסירת נח"ל ותפקידו היה קשר מפקד הפלוגה, רועי צ'אפל ז"ל.  לזכרו של תומר שהיה רכז נוער במושב הושעיה, הנוער מהישוב החליט להפוך ספסל שצפה לנוף למצפה על שם תומר. יש שם כמה מילים על תומר, אדם שאהב לייעץ, לשיר לנגן ושיחק. כשמגיעים למקום הזה מרגישים את הרוח הטובה של תומר. המצפה נמצא מאחורי המזכירות של הישוב ואנחנו מזמינים את כולם להגיע ולהרגיש את תומר". 

לזכר סמל שגב שוורץ ז"ל:

שרה שוורץ אימו של שגב שוורץ ז"ל לוחם נח"ל שנפל בקרב במוצב סופה שקפץ על רימון והציל את חבריו. "תחילה הוא נלחם בשער הראשי, נפצע, מצליח לחדר האוכל לשם נזרק רימון ובזה שהוא זינק עליו הוא הציל 30 חיילים שהיו שם. שגב ילד של חיבורים בין אנשים, הוא הצליח לגעת בכל מי שהיה בסביבה שלו. הייתה לו היכולת לראות את המעלות ולא את החסרונות באנשים. יחד עם האחים של שגב והחברים החלטנו עוד בשבעה להנציח אותו ולהקים את מצפה שגב במקום שהוא והחברים שלו ישבו בו כל הזמן. אני מרגישה שהמצפה הזה נותן לי חיים. אני ובעלי נוהגים לעלות למצפה בכל יום שישי. רק ככה אני מרגישה אותו".

"המצפה הוא למרגלות הגלבוע דרך קיבוץ חפציבה. עולים מההרחבה של הקיבוץ. יש שם ספסל, שולחן, מסבירן, גלעד עם שמו של שגב ופסל בדמותו של שגב מכין פק"ל קפה".