20 שנות מאסר נגזרו על ציון ונונו שביצע מעשה סדום בקטינים: "כיבסתי לו את הבגדים, הוא נראה כמו סבא. שיסיים את חייו בכלא"

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 20 שנות מאסר על ציון ונונו (66) תושב קריית שמונה, שביצע מעשה סדום ומעשים מגונים ב-4 קטינים, הן בביתו בעיר והן במהלך שהותו במלון מפונים בהרצליה, כאשר הוא מבצע את העבירות בקטינים המפונים מביתם במהלך מלחמת חרבות ברזל. כמו כן, השית בית המשפט על ונונו תשלום פיצוי בסך כולל של 368,000 ₪ לטובת הקטינים שנפגעו.

בגזר הדין ונונו הורשע בהתאם להודאתו בארבעה אישומים בגין ביצוע מעשים מגונים כלפי קטין ושתי קטינות בגילאי 4 ו- 6, במהלך שהותם במלון מפונים וביצוע מעשי סדום ועבירות מין חמורות בקטין נוסף במשך 9 שנים, מאז שהיה בן 6-15, אותם ביצע בביתו כאשר הקטין נהג להתארח אצלו. הקטין הרביעי התלונן נגד ונונו לאחר שהפרשה שהתרחשה במלון המפונים פורסמה בכלי התקשורת ונחשפה זהות הנאשם.

לפי בכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד אפרת רותם מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) עולה כי בין השנים 2021-2014 ביצע ונונו מעשים מגונים בהזדמנויות רבות בקטין א.א, יליד 2008, כשנהג להתארח יחד עם אביו בביתו של ונונו. לאחר שהגיע הקטין לגיל בר מצווה, ביקש ממנו ונונו להגיע אליו לבד לביתו ולאחר שהגיע, ביצע בו מעשים מגונים, מעשה סדום וכן הנחה אותו שלא יספר לאימו על שקרה. בהמשך לכך, עד לשנת 2023, היה שולח ונונו סרטונים בעלי תוכן מיני לקטין ומסרונים בהם היה מפציר בו להגיע לביתו. כאשר היה מגיע הקטין, היה מבצע בו ונונו מעשים מגונים ומעשי סדום.

במקרים אחרים, כאשר שהה במלון המפונים במהלך מלחמת חרבות ברזל, הזמין ונונו לחדרו בהזדמנויות שונות קטינים בני 4 ו-6, ששהו במלון עם משפחותיהם המפונות. ונונו היה פונה לקטינים כאשר הם נמצאים לבדם, נוהג להציע להם סוכריות ומביאם לחדרו, שם ביצע בהם מעשים מגונים.

במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את חומרת פגיעתו של הנאשם בקטין א.א שהחלה כשהיה בן 6 ונמשכה על פני תקופה ארוכה של 9 שנים ואת הסלמת העבירות לאורך השנים. בנוסף הדגישה הפרקליטות את חומרת מעשיו של הנאשם ביחס לקטינים האחרים, בגילאי 4 ו-6 שנים בלבד, תוך שהוא מנצל את תלישותם מבתיהם וקרבתו אליהם בראשית ימי מלחמת "חרבות ברזל", ואת התכנון המוקדם והמניפולציה בכך שפיתה אותם עם סוכריות, הורה להם לשמור על שקט ובחן כי אין אדם במסדרון.

בית המשפט ציין בגזר הדין, כי "אנו סבורים שבענייננו קיימת הצדקה מובהקת לחריגה ממתחם העונש ההולם לחומרא, וזאת משיקולי הגנה על שלום הציבור. מבחינת מעשי הנאשם והאבחון המעמיק, עולה תמונה של "טורף" המנצל באופן שיטתי, ומשך למעלה מעשור, את תמימותם של קורבנות רכים כדי לממש את תאוותיו המיניות הסוטות." עוד צוין כי: "במעשיו, יצר הנאשם אדוות טראומה המלוות ארבע משפחות שונות, שחייהן נעשו מלאי כאב, פחד וחרדה מהשלכות המעשים על חיי ילדיהם, שעודן לוטות בערפל. הרושם המתקבל הוא שאלמלא נעצר הנאשם, ואלמלא אזר א.א. אומץ לחשוף את פגיעותיו הקשות, קרוב לוודאי שהנאשם היה ממשיך לפגוע בקטינים נוספים. מחובת בית המשפט להרחיק את הנאשם מהחברה, כדי למנוע פגיעות נוספות בעתיד."

עו"ד אפרת רותם, התובעת בתיק, אמרה לאחר מתן גזר הדין: "מדובר במקרה חמור של פדופיל ברמת מסוכנות גבוהה שבזכות גזר הדין יורחק מהחברה לשנים ארוכות. בית המשפט העביר מסר כפול: ראשית מסר חד וברור כי מי שמבצע עבירות מין בקטינים יישא במלוא חומרת העונש. שנית, מסר לנפגעי עבירה על החשיבות המכרעת להתלונן כנגד הפוגעים על מנת שיתאפשר מיצוי הדין עם מבצעי עבירות אלה".

א' משדרות, אימא לילד שנפגע מינית מונונו סיפרה לירין דורון בתוכנית "מדברים ברדיו": הכל התחיל בבוקר ה-07.10 שזאת טראומה שעדיין מלווה אותנו וזה נחרט כפוסט טראומה לי ולילדים. היינו באותה שבת בבית והתעוררנו כמו כולם לאזעקות, לצערי חולצנו רק למחרת מהממ"ד שננעלנו בו. הסתרנו את מה שקורה מהילדים, הם לא ידענו שיש מחבלים מחוץ לבית עד שיצאנו מהעיר והם נחשפו לעוד ילדים בפינוי והם הבינו את מה קרה. קיבלתי החלטה מידית שלא נשארים לקחנו דברים מינימליים ונמלטנו משדרות".

"אחרי 3 ימים באשקלון עברנו ל-10 ימים בתל אביב ואז להרצליה לבית המלון ששם הייתה מפלצת לא פחות גרועה ממה שחווינו. חשבנו שהמלון זה חוף מבטחים לאפשר לילדים את האתנחתא והיה לי חשוב לשלב אותם ישר למסגרות".

על רגע שבו גילתה את הפגיעה המינית בבנה: "אני מגלה את הפגיעה סמוך לרגע שכל הפרשה התפוצצה. בנינו במלון שם סוג של קהילה ואמון באנשים שהיו איתנו. אני כיבסתי לו את הבגדים, הוא נראה כמו סבא מסכן, הבאתי לו אוכל ודאגתי לו ואני כועסת על עצמי".

"יומיים קודם הבנו שיש אירוע של ילדה שנעלמה ואימא שלה יצרה איתי קשר להתעניין אם היא איתנו. כשהבנו שהילדה נעלמה התחלנו לחפש ואז נפתחה המעלית וראינו אותו איתה יד ביד והוא סיפר שהיא איבדה את הדרך. הילדה סיפרה שהוא נישק אותה וזה היה עוקצני כי יש לו זיפים. האימא הרגישה שמשהו לא בסדר והיא שיתפה אותי, אני הרגשתי שמשהו לא בסדר ודיברתי עם הילדים שהם לא הולכים לשום מקום לבד. הוא היה מפתה אותם בסוכריות, ואז הבן הקטן שלי מספר שהוא לקח אותם לחדר ואני מתחילה להבין שמשהו לא טוב קרה".

"מאותו רגע קשה לתאר את גודל הזעזוע והתחלנו לתחקר אותו, הגעתי לתחנת גלילות ומשם זה הוביל למעצרו וסוף סוף הוא קיבל את העונש שלו וששם יסיים את חייו. הפרקליטות הייתה איתנו כל פעם בקשר ועדכנו אותנו בכל דבר. חיבקתי את הילד ואמרתי לו שאני גאה בו שהוא סיפר, זה לא פשוט גם כשהוא עבר חקירה ושיתף. סיימנו את פינוי וחזרנו למקום מגורינו ומאז הוא שאל אותנו פעמיים "מה קורה עם הדוד הוא עדיין בכלא?". הטלפון הראשון היה לבעלי וסיפרתי לו שהוא הורשע ונכנס לכלא, אנחנו שמחים מאוד על התוצאה. הילד לא מתקלח עם דלת סגורה, הוא רוצה שאני אהיה קרוב אליו, אבל חוץ מזה הוא בסדר".