16:00
"בגיל 13 הוא הסביר לי שאני אמורה לקבל מחזור ולכן אסור לו יותר לגעת בי"
19 שנות מאסר נגזרו בשבוע שעבר על רחמים חיים, תושב עפולה שביצע עבירות מין בביתו במשך שנים. על פי כתב הכרעת הדין, לנאשם 9 ילדים כשהמתלוננת, אלישבע, היא השישית בסדר הלידה ובה ביצע הנאשם עבירות מין קשות מאז הייתה כבת 3 ועד גיל 13.5 שנים. בין השאר מתאר כתב אישום ביצע הנאשם בביתו עבירות של מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים לעיתים קרובות.
לאחר גזר הדין, בראיון ראשון בקולה, סיפרה אלישבע על ההחלטה לצאת לאור ולהיחשף: "מספיק שנים הסתתרתי, התחבאתי והגנתי על שמו הטוב ולא עוד. הבטחתי לעצמי שיותר אני לא שותקת שאני מסירה את כל המסכות והולכת בפנים גלויות כי עכשיו הבושה עוברת צד. מאז שהוגש כתב האישום רציתי מאוד להתראיין אבל זה היה מורכב בגלל ההליך המשפטי ולא רצינו שזה יסתבך ויעכב. רציתי מהתחלה לזעוק את העזקה שלי שהייתה אילמת במשך שנים אבל עכשיו אני יכולה להגיד שאני שמחה כל כך שחיכיתי לגזר הדין. עכשיו אני יכולה להיות בפנים גלויות ולא לעשות חשבונות מה מותר מבחינה חוקית".
בניגוד לתיקים שמתנהלים לאורך שנים הפעם התנהל התיק בצורה מהירה: "לא נכחתי בדיונים, זה היה ברור שהאמת איתי ושאי אפשר היה לערער אותה. רציתי עימות מולו אבל הוא לא היה מוכן. אף אחד מבני המשפחה לא בקשר איתי אז גם לא חששתי או הרגשתי שמטילים עליי אימה. האנשים שאין להם זכות להיות נוכחים בחיים שלי הבינו את העניין וניתקו קשר ואני מודה לאלוהים שהם לא חלק מהחיים שלי".
תחזירי אותי לאירועים הקשים שחווית, מה את זוכרת?
"הזיכרון תמיד היה אבל בשלב מסוים הדחקתי אותו כדי להצליח לתפקד בחיים. זה ליווה אותי כל הזמן, היו המון צמתים בחיים שהתלבטתי אם לספר למישהו מה עברתי. היום אני מבינה שזה לא קרה כי ההערצה שהייתה לי לאבא שלי אילצה אותי להמשיך לשחק את המשחק ולשתוק. הוא לקח אותי להמון בריתות, הייתי המלווה שלו ומחזיקה לו את התיק אז ידעתי איזה כבוד והערצה אנשים רוכשים לו ולא נשארו לי הרבה אפשרויות לערער את זה".
מתי את מבינה מה עבר עליך בשנות הילדות?
"נולדתי לבית חרדי והיה הרבה דיבור סביב לצורך להיות צנועה וזה אבסורד שמצד אחד אמא שלי מנסה לגרום לי להיות כמה שיותר צנועה ואבא שלי עושה מה שהוא עשה מבקום אחר וזה גרם לי לבלבול. בפעמים הראשונות לא הבנתי מה קורה, התענתי ורק בגיל 18 הבנתי שקורה משהו לא בסדר".
איך?
"הייתי בפנימיות מגיל 14, באחד הימים אחת התלמידות סיפרה שהיא נפגעה מבן משפחה שלה והבנות הפכו אותה ללעג ולא הבנתי למה הן צוחקות, חשבתי שזה טבעי ושזה קורה בכל בית. רק אז הבנתי שזה לא קורה בכל מקום ואז נפל לי האסימון שזה חריג.
"אף פעם לא הייתי בקשר טוב עם אמא שלי, אז גם לא יכולתי לשתף אותה בדברים שקורים. זה נעשה ממקום מעניש, מניפולטיבי וקשוח ולשתף דברים כאלה כשאתה זקוק לחמלה והכלה היא לא הייתה הכתובת, כבר כילדה הבנתי את זה. מה גם שהבנתי מאבא שאמא שלי בעניין וכאילו זהה קורה בהסכמה שלה. הייתי צריכה לשתוק כדי להמשיך לשרוד".
כאמור המעשים הקשים נמשכו עד גיל 13 וחצי אז חדל הנאשם ממעשיו: "זה היה חלק משמעותי במניפולציות של הדת לצרכיו. קודם חשוב לי להגיד שהוא לא רב, זה אחד הדברים שהכי צרמו לי שקראו לו רב, הוא לא מוסמך להיות רב. כשהגעתי לגיל 13 הוא קרא לי לשיחה הייתי בגיל ההתבגרות והוא הסביר שאני אמורה לקבל מחזור ולכן אסור לו כאבא לגעת בי. זה היה בצורה טכנית לחלוטין, הוא הסביר שמבחינת התורה זה צריך להיפסק כשאני מקבלת מחזור".
אחד מרגעי המשבר בשנה האחרונה היה הרגע שבו הבינה אלישבע שאביה הנאשם ברח לאומן: "היה לי רגע שנשברתי כשהוא ברח, הייתה תחושה שזה הרחיק את הסוף של הפרשה, זה שבר אותי. אבל מערכת המשפט הייתה חזקה ואני מודה להם".
"ניגשתי לתהליך הזה בפחד גדול כי שמעתי על אנשים שנשברו מול מערכת המשפט אבל הייתה לי הפתעה גדולה. זכיתי לליווי לכל אורך הדרך והם היו קשובים למצב הנפשי שלי. היום אין מאושרת ממני, הייתי בטוחה שגזר הדין יפרק אותי אבל אני חזקה. לפני כמה חודשים נולד לי בן שקוראים לו אסף ואני הכי חזקה בעולם – הדפתי את כל הפגיעות הכאב והצער אחורה ואני מתמקדת בבית שלי".
להתפתחות הפרשה: